יום שני ט' כסלו תשע"ח
כיצד צריך לנהוג במקרה שלאחר הקידוש נוצר הכרח לאכול במקום אחר?
אין יוצאים ידי חובת קידוש בשבת אלא במקום סעודה, וכתבו ראשונים אסמכתא לדבר מהכתוב בספר ישעיהו: "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג" - במקום עונג, שהוא הסעודה, שם תהא הקריאה של קידוש. ויש מהראשונים שסובר שדין זה הוא מדאורייתא. ולכתחילה ראוי שלא לעבור ממקום למקום אף באותו החדר, כיון שיש מחמירים בכך. אך מעיקר ההלכה, כל החדר שבו קידש נחשב כמקום אחד. ושני חדרים, אף תחת גג אחד – אינם נחשבים כמקום אחד. ואם קידש ואינו יכול לאכול במקום הסעודה – יאכל שם לפחות כזית פת, ואף אם אינו יכול לאכול כזית פת – וכגון שירדו גשמים בסוכות וקידש בביתו ופסקו הגשמים לאחר קידוש, ואסור לאכול בבית – ישתה שם רביעית יין, ויוצא בכך יוצא ידי חובת קידוש במקום סעודה. ואם גם שתיית יין אינה אפשרית, ומוכרח לאכול במקום אחר, צריך לשוב ולקדש. [שו"ע רעג, א, ומשנ"ב א, ג, ד ו־ה; ביאורים ומוספים דרשו, 1]
האם מותר לכתחילה לקדש בבית ולאכול בחצר?
שני מקומות שניתן לראות מזה לזה – אף דרך חלון, ואף אם ניתן לראות מכל אחד מהם רק חלק כלשהו מהמקום האחר – יש אומרים שנחשבים כמקום אחד; ואף כשמדובר בבית וחצר, או בבתים נפרדים, (ובתנאי שאין שביל או כביש קבועים מפרידים ביניהם). ויש שפסקו כדעה זו. ויש שכתבו שבשני בתים אין להקל אלא כשדעתו לכך בשעת הקידוש, שאז יש לצרף דעת הסוברים שדעתו מתחילה מועילה אף לכך (ראה להלן). ויש שהחמיר אף כשדעתו לכך מתחילה. ולמעשה, אם אינו יכול אף לאכול כזית או לשתות רביעית יין במקום הקידוש, כנ"ל – לא יקדש שנית לפני סעודתו במקום האחר, ואף כשלא היתה דעתו לכך מתחילה, שהרי יש מקלים בכך לכתחילה, וספק ברכות להקל. ויש שהסתפק אם צריך שהמקדש יראה בפועל את המקום האחר, או שדי בכך שיכול לראותו; ויש שהקל בדבר כשעומד בנקודה שממנה יכול לראותו. [שו"ע רעג, א, משנ"ב ו-ז, ושעה"צ ח; ביאורים ומוספים דרשו, 6-7]
האם ניתן לקדש בבית ולאכול בדירת השכנים?
מי שהיה בדעתו בשעת הקידוש לאכול במקום אחר – יש אומרים שאם שני המקומות תחת קורת גג אחת, הגם שלא ניתן לראות מזה לזה, נחשבים הם כמקום אחד. וכן פסק הרמ"א. אך אין ראוי להקל בכך אלא בשעת הדחק, כיון שיש אומרים שאף לשני מקומות בחדר אחד אין הדבר מועיל; ואם כי בחדר אחד ניתן להקל לכתחילה, לענין שני חדרים ראוי להחמיר. וכשניתן לראות ממקום הסעודה את מקום הקידוש, ניתן להקל לכתחילה אף בשני חדרים. ומרפסת בלתי מקורה אשר לא ניתן לעבור דרכה למקום אחר – יש אומרים שנחשבת כחדר מחדרי הבית; ויש שחולק על כך, ומחמיר לכתחילה אף במרפסת מקורה. ויציאה לחדר מדריגות משותף – נחלקו הפוסקים אם נחשבת כמעבר מחדר לחדר, או כמעבר מבית לבית. ומעבר לדירה של שכן אחר – נחשבת כמעבר מבית לבית; ויתכן שכך הדין אף אם ניתנה לו רשות לאכול בדירת השכן. [שו"ע רעג, א, משנ"ב ג ו־ח, וביה"ל ד"ה וכן; ביאורים ומוספים דרשו, 9-10]