השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
קריאת שניים מקרא ואחד תרגום בשעת קריאת התורה
מתי הזמן המובחר לקרוא שמו"ת? עד מתי אפשר להשלים קריאת שמו"ת? ומדוע ביו"ט לא קוראים שמו"ת? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן רפ"ה סעיף ד' – סעיף ז' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
לכתחילה צריך להשלים את קריאת הפרשה שמו"ת עד שיאכל סעודת ליל שבת, המשנה ברורה מביא שהמדרש מספר, שרבי ציווה לבניו אל תאכלו לחם בשבת עד שתקראו את הפרשה שמו"ת, ובדיעבד אם לא השלים קריאת שמו"ת עד סעודת ליל שבת, ימשיך לאחר הסעודה וישלים את הקריאה עד מנחה של שבת, כי ממנחה של שבת הציבור עסוק בקריאת הפרשה הבאה וא"כ זה לא נקרא 'משלים פרשיותיו עם הציבור', ולא ידחה את סעודת השבת עד לאחר חצות כדי להשלים הפרשה, שהרי כל העניין לקרוא קודם הסעודה הוא רק לכתחילה, ויש מי שאומר שאם לא קרא עד מנחה של שבת, יקרא עד יום שלישי בשבוע, כיוון ששלשה ימים הראשונים של השבוע הם שייכים במקצת לשבת הקודמת, ויש מי שאומר שיכול להשלים עד שמיני עצרת שאז מסיימים את התורה, ונחשב שפרע פרשיותיו עם הציבור.
הבה"ל מביא, שכל מה שרבי ציווה את בניו שלא לאכול לחם עד שיקראו את הפרשה שמו"ת זה רק עניין של לכתחילה כדי שהסעודה לא תמשך, ויתכן שיפשעו ולא יקראו שמו"ת.
באופן עקרוני אדם יכול להשלים קריאת שמו"ת עם קריאת התורה של הש"ץ, והמשנה ברורה מביא בשם השל"ה, שדבר כזה לא יתכן, שהרי צריך לשמוע כל מילה שיוצאת מפי הבעל קורא, וא"כ איך ישמע את קריאת התורה? אומר המשנה ברורה שזה הכל כאשר הוא קורא בנושא אחר, כגון הוא בפסוק 'בראשית' והבעל קורא אוחז בפסוק 'זה ספר תולדות אדם' שהוא פסוק אחר, אבל יכול לקרוא מילה במילה עם הש"ץ.
מלמדי תינוקות שקוראים עם התינוקות את המקרא פעם ופעמיים ומסבירים להם, זה נקרא שמו"ת, שהרי למדנו לעיל בסעיף ב', שגם בפירוש רש"י יוצאים יד"ח תרגום, וא"כ בזה שמסביר להם, יוצא יד"ח, המשנה ברורה מביא, שאם הוא מסביר להם רק את התיבות עצמם זה לא נקרא תרגום, וכמ"ש במ"ב לעיל סק"ד שבביאור המילולי ממש לא יוצאים יד"ח תרגום, אבל כשמסביר להם את העניין, יוצא בזה יד"ח.
שמו"ת זה דין של שבת, ולא דין של יו"ט, והטעם פשוט, כיוון שמה שקוראים שמו"ת בשבת זה לא עניין שצריך לקרוא את מה שקוראים בבהכנ"ס, אלא זה עניין להשלים את התורה, והרי את הפרשה הזאת שקוראים ביו"ט הוא כבר קרא שמו"ת כאשר זה היה פרשת השבוע, ואין עניין לקרוא אותה שוב, הרמ"א מביא, שיש נוהגים לקרוא את ההפטרה קודם, ולא מדין שמו"ת, אלא אולי יעלו אותו לקרוא בנביא וכדי שידע איך לקרוא, יכין אותה קודם.
הפטרה שקוראים לחתן שהיא הפטרת 'שוש אשיש', א"צ להכין קודם, שהרי קוראים אותה הרבה פעמים בשנה, והיא שגורה בפי כל.