השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
'מחט לתפירה' מתי אסורה משום מוקצה?
מדוע מותר לבנות לצאת עם קיסמים התחובים בחור שבאוזניהם כדי שלא יסתם? ומה הדין באשה המכסה את ראשה ופניה בכיסוי, האם יוצאת כך בשבת לרה"ר? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן ש"ג סעיף י"ט – סעיף כ"ד במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
שיטת השו"ע, שמחט שאינה נקובה לצורך תפירה אלא ראשה עבה, כאשר ניטל ראשה או חודה, היא מוקצה, ומביא המשנה ברורה, שהמג"א חולק סובר שמחט המשמשת לתפירה ע"י שמכניסים חוט בנקב שבראשה ותופרים בו, אז כאשר ניטל ראשה או חודה נחשבת למוקצה, אבל כשראשה עב כדי שתחשב למוקצה צריך שינטל גם ראשה וגם חודה.
הבנות שנוקבים אוזניהם כדי לשים בהם עגילים, וכדי שלא יסתמו החורים, מניחים בהם 'קיסמים', מותר לצאת בהם, ומבאר המשנה ברורה שהטעם הוא, כיון שכך היא הדרך ואין זה משאוי, וכן מותר לשים שם חוטים ולצאת בהם אם הם לא צבועים, אבל חוטים צבועים אסור, ומבאר המשנה ברורה, שהטעם הוא כיוון שהם חשובים ונאים ויש חשש שתשלפם להראות לחברותיה ותוליך אותם ד' אמות ברה"ר, אבל כאשר מדובר באשה נשואה, יש פחות חשש בזה שתגלה את הכיסוי ותשלוף את החוטים שבאוזניים, כי טריחא לה מילתא לשולפם, אבל אומר המשנה ברורה, שביאר בבה"ל שלדעת כמה ראשונים גם לנשואה אסור לצאת בחוטים צבעוניים.
אשה שיש לה כיסוי על כל ראשה ופניה חוץ מהעיניים, מותרת לצאת כך בשבת, כיוון שזה דרך מלבוש.
טלית שקושרת אליה אגוז או אבן, וגורמת לכך שהטלית לא תיפול ממנה, מותר לצאת כך בשבת, והו"א שמתכוונת להוציא את האבן או האגוז, קמ"ל שכיוון שהיא צריכה לכך מותר, ואומר השו"ע, שכל ההיתר בזה הוא רק כשייחדה לכך.
'מטבע' לא מועיל מה שייחדה אותו לקשירת הבגד, אא"כ ייחדה אותו לעולם, או אם קשרה אותו בער"ש לבגד, כיוון שעשתה מעשה ייחוד, זה מועיל גם במטבע, והמשנה ברורה מביא, שגם באבן, מדובר באבן עגולה שהיא אבן מיוחדת, אבל אבן סתם, ג"כ צריך ייחוד לעולם, או מעשה.
אשה שצריכה להוציא מרה"י 'אגוז' לבן שלה שעומד ברה"ר, והרי אסור להוציא, ורוצה להוציא באופן שתקשרנו לבגד ותוציא, לרה"ר אסור מדרבנן, כיוון שנראה כמערמת להוציא בשבת, ואע"פ שמעיקר הדין זה מותר כי אין דרך הוצאה בכך וזה דרך מלבוש, בכ"א חז"ל גזרו בזה, ולכרמלית מותר.
'אבן תקומה', דהיינו, אבן שהיא סגולה, מותר לצאת בה בשבת, כי זה כמו 'קמיע מומחה', וכן יוצאת במשקל ששקלו כנגדו שלא תפיל ואפילו לא נתעברה עדיין.