שאלה:
מי שמסיים את הש"ס בשמחה של מצוה, האם יש לומר תחנון ביום בו הוא עורך את הסיום, או שדינו כחתן הפטור מלומר תחנון.
תשובה:
יום הסיום נקרא בגמרא שבת קיח: "יומא טבא לרבנן", לכן יש שכתבו שאין לומר בו תחנון, וכ"כ בספר שלחן הטהור ודרכי חיים ושלו' שאין לומר תחנון. והעירני ידידי הר"ר מרדכי אפללו שליט"א לדברי הרב בן איש חי בספרו בניהו שבת קיח: שכתב על מה שאמרו בגמ' עבידנא יומא טבא לרבנן וז"ל: "כי היה מנהגם להחזיק אותו היום בתורת יום טוב, מתחילת הסעודה שמתחילים בה קודם מנחה גדולה לענין שלא יאמרו ודוי בתפילת מנחה כמו דין סעודת חתן וסעודת מילה".
והוסיף: "וכן נוהגים פה עירינו בסעודת סיום מסכתא שאין אומרים וידוי בתפלה שמתפללים במקום סיום המסכתא והסעודה", עכ"ד הנפלאים.
וראיתי בשו"ת 'פרי השדה' ח"ג סי' קפ"ה שדחק למצוא טעם למה נהגו שכן אומרים תחנון ביום הסיום ע"ש, וסיים שיש מקום לומר שלא למנוע מלומר תחנון. וה'מנחת יצחק' ח"ח סי' י"א הזכיר מנהג הגאון ממונקאטש שלא לומר תחנון בסיום, וכתב שבענינים כאלו אמרינן אם קבלה נקבל ואין לחדש מעצמו, והמנהג הפשוט שאומרים תחנון, וגם בדברי הרב בן איש חי נזכר רק במנחה שמתפללים במעמד הסיום. עכ"פ נלמד מכל זאת כמה גדולה מעלת יום הסיום שהוא יומא טבא לרבנן.