שאלה: האם מותר לפנות אשפה לאחר שהפח התמלא, אל מיכלי האשפה שברחוב?
תשובה: שאלה זו נחלקת לשנים: א. משום טלטול מוקצה בשבת. ב. משום טלטול והוצאה מרשותו. הנה מצד טלטול מוקצה, כאשר הזבל מדיף ריח רע מותר לטלטלו ולפנותו לאשפה, ודוקא כשיש עירוב כשר כמובן. עתה יש לדון בשאלה שדנו חכמי הדור שליט"א במיכלי האשפה הגדולים ['צפרדע'], שלכאורה נחשבים רשות לעצמם – בגובה עשרה טפחים וברוחב ד' טפחים, ונמצא שזו רשות שהוקפה שלא לדירה, כמבואר ברא"ש רפ"ב דעירובין שמקום אשפה נחשב קרפף שלא הוקף לדירה.
כתב הגר"מ רוזנר שליט"א בספרו 'חכמת הלב', שיש לחוש ולדונו כקרפף פחות מסאתיים שאסור להוציא אליו כלים וחפצים שהיו בבית בכניסת שבת, ומבואר במשנ"ב ר"ס שע"ב בביה"ל שיש בזה מחלוקת ראשונים ויש להקל בשעת הדחק, ולכתחילה צריך להחמיר.
אכן הגר"מ מושקוביץ שליט"א בספרו 'עירובי חצרות' (סי' ה') האריך בזה וצידד להקל, ויסוד דבריו שאין להחשיב את את מיכל האשפה לרשות נפרדת שאינה לדירה, כיון שהכלי בא לצורך שימוש דיירי האזור, שיהיה מקום לרכז את האשפה, ואינו תשמיש חלוק משימושי החצר.
עוד דנו הגאונים הנ"ל מדברי ה'גאון יעקב' ערובין (כד.) שכתב דקרפף אין בו איסור רק מארבע אמות ומעלה. אכן בתוס' ערובין דף עו: ובראשונים שם מבואר, שמארבעה טפחים ומעלה קיים דין קרפף. והשי"ת יזכנו לכוון ההלכה לאמתה בלי חשש ומכשול ח"ו ולקדש את השבת כראוי.