היום נלמד: מכירת חפצי קדוּשה פרטיים
יום חמישי י"ד באב תשע"ו
האם מותר למכור ספר תורה פרטי?
מי שיש בבעלותו ספר תורה פרטי - יש אומרים שרשאי למוכרו, ולהשתמש בתמורתו לכל מטרה שהיא; ויש אוסרים, אלא אם כן מטרת המכירה היא להשתמש בכסף לצורכי לימוד תורה, מציאת זיווג, צורכי הנישואין של יתומים ועניים, ופדיון שבויים; ואם עבר ומכרוֹ, צריך לרכוש בדמיו ספר תורה אחר. ויש מהפוסקים שכתב שאין להורות היתר בענין זה, אך אין למחות ביד המקל; ויש שהקל בשעת הדחק. [סעיף י וס"ק סב; ביאורים ומוספים דרשו, 77]
האם מותר לתת ספר תורה במתנה?
כאמור, נחלקו הפוסקים אם מותר למכור ספר תורה. אולם, הרוכש ספר תורה על מנת למוכרו - רשאי למוכרו לכל הדעות. והיורש ספר תורה - יש אומרים שרשאי למוכרו לכל הדעות, אך יש אומרים שגם לגביו נחלקו אם רשאי למוכרו; ויש אומרים שדינו תלוי באם בשעה שירש את הספר התכוון להותירו ברשותו או למוכרו. ונתינת ספר תורה במתנה - יתכן שמותרת לכל הדעות, בכל אופן שהוא. [ס"ק סב ו־סח; ביאורים ומוספים דרשו, 79]
האם מותר למכור תפילין על מנת לרכוש תפילין מהודרות יותר?
חפצי קדושה השייכים לאדם פרטי, כגון תפילין ומזוזות - יש אומרים שמותר למוכרם ולהשתמש בתמורתם לכל מטרה שהיא, ויש אומרים שמותר למוכרם רק על מנת לרכוש בתמורתם חפץ שקדושתו חמורה יותר. ויש שכתב שאם מוכרם כדי להחליפם בחפץ שקדושתו שווה, אך מהודר יותר - ניתן להקל. וספרי קודש - בתנאים מסוימים מותר למוכרם לכל הדעות; ויש שכתב כי רצוי שלא למוכרם בכל אופן שהוא. [ס"ק סב וביה"ל ד"ה ויש ; ביאורים ומוספים דרשו, 80-81]