נעסוק בנושא: הנוסחים השונים בתפילה
יום שלישי י טבת תשעו
האם מותר לשנות מנוסח ספרד לנוסח אשכנז?
במשך הדורות התהוו מנהגים ונוסחים שונים לתפילה; ולפי תורת הקבלה קיימים בשמים שנים־עשר שערים לתפילה, ולכל שער נוסח משלו. בימינו קיימים ארבעה נוסחים עיקריים: נוסח אשכנז, נוסח ספרד, נוסח עדות המזרח, ונוסח תימן; ואסור לאדם לשנות מנוסח אבותיו. אכן, יש אומרים שמותר לשנות מ'נוסח ספרד' לנוסח אשכנז, כיון שאבות אבותיהם של רוב המתפללים בנוסח ספרד, שינו מנוסח אשכנז שבו התפללו אבותיהם לנוסח ספרד; ויש אומרים שמותר לאדם לשנות מנוסח אבותיו לנוסח האריז"ל, דהיינו לנוסח ספרד המיוסד על נוסח האריז"ל, (אך יש לציין כי קיימות שיטות אחרות ביחס לנוסח האריז"ל). [ס"ק ד; ביאורים ומוספים דרשו, 6]
איזה חלק מהתפילה חייבים לומר כפי נוסח המקום?
הרגיל להתפלל בנוסח השונה מהנוסח שבבית־הכנסת בו הוא מתפלל - יאמר את חלקי התפילה הנאמרים בקול רם, כגון קדושה, כפי נוסח המקום; ורשאי להתפלל בלחש את כל התפילה בנוסח שרגיל בו. ויש אומרים שרשאי להתפלל בקול את כל התפילה בנוסח שרגיל בו, למעט הדברים שצריך ציבור כדי לאומרם, כגון קדושה, אשר חובה לאומרם בנוסח המקום. ויש שכתב שאת כל חלקי התפילה, אשר מותר לאומרם בקול, יאמר בנוסח המקום, מלבד תפילת העמידה, הנאמרת בלחש בלבד, שאותה יאמר בנוסח שרגיל בו. ואם משמש כחזן - חובה עליו להתפלל את תפילת החזרה בנוסח הציבור, ונחלקו הפוסקים האם החזן חייב להתפלל גם את תפילת הלחש בנוסח הציבור. [ביאורים ומוספים דרשו, 8]
איזו הלכה נלמדת מכך שנוסח רוב הברכות אינו מופיע במשנה ובגמרא?
נוסחן של רוב הברכות אינו מופיע במשנה ובגמרא, וכתבו ראשונים כי עובדה זו מלמדת שבדיעבד יוצאים ידי חובה אף בשינוי או בדילוג של חלק מנוסח הברכה, ובתנאי שפתיחת הברכה וחתימתה בהזכרת שם ה' - "ברוך את ה'" - נאמרו כדין, וכן הוזכר עיקר ענינהּ של הברכה. ויש אומרים שאם חתם את הברכה כראוי, יצא ידי חובה אף ללא הזכרת עיקר ענין הברכה; ויש שכתב ביחס לברכות הפותחות וחותמות ב"ברוך אתה ה'", שאם פתח והזכיר את ענין הברכה כראוי, ולא חתם את הברכה כלל - יצא ידי חובה. ולכתחילה - לדעת הדעות חובה לומר את הברכות בנוסחן המלא, כפי שנמסר מדורי דורות. [ס"ק א; ביאורים ומוספים דרשו, 1-2; וראה שם, 3]