יום שני ט"ו באב תשע"ז
איזו מלאכה ניתן למסור עבודה לבעל מלאכה גוי בערב שבת?
כפי שלמדנו, המוסר עבודה לבעל מלאכה גוי בקבלנות תמורת סכום קצוב מראש, רשאי למסור לו את המלאכה אף בערב שבת בסמוך לשקיעת החמה, כיון שבאופן זה הגוי עובד עבור עצמו, לקבל את שכרו, ולא לצורך ישראל. ואם סיכם עמו שיתן לו את השכר המגיע לו, ללא פירוט הסכום, או שסיכם עמו כי בהמשך ידונו על גובה התשלום – הרי זה כאילו קבע סכום מסוים לתשלום. אולם, אם לא סיכם עם הגוי מאומה בנוגע לתשלום – אין למסור לו אלא עבודה שניתן לסיימהּ לפני שבת, וכגון: עבודה הנמשכת יומיים – לא תִּמסר בערב שבת. [שו"ע רמז, א-ב, משנ"ב יב, וביה"ל ד"ה אם; וראה שעה"צ יב; וראה ביה"ל רנב, ב, ד"ה אסור]
גוי העובד עבור ישראל בחינם – האם ניתן לאפשר לו לעבוד בשבת?
גוי המציע לישראל לעבוד עבורו בחינם, נחשב הדבר כקבלנות תמורת סכום קצוב מראש, ומותר למסור לו עבודה בערב שבת אף בסמוך לשקיעת החמה, כנ"ל, כיון שאנו מניחים שהסיבה להצעה זו היא טובה מסוימת שהטיב עמו הישראל בעבר, וכיוצא בזה, והרי זה כאילו טובה זו היא השכר הקצוב עבור העבודה. אולם אם הישראל הוא זה שביקש מהגוי לעבוד עבורו בחינם, והגוי נענה לכך – נחלקו הפוסקים אם דינו כנ"ל, או שדינו כעובד ללא שכר קצוב מראש, שאסור למסור לו מלאכה אלא כשיש אפשרות לסיימהּ לפני שבת. השולחן ערוך פוסק כדעת המקלים, ולמנהג בני אשכנז ראוי שיקצוב לו לפחות שכר מועט עבור העבודה. [שו"ע רמז, ד, משנ"ב טו ו־טז, ושעה"צ יד]
האם מותר לשלוח מכתב באמצעות הדואר בערב שבת?
במדינות שבהן רשות הדואר פועלת בשבת על ידי גויים, מותר לישראל להעביר מכתב לרשות הדואר אף בסוף השבוע, הגם שידוע ששליחת מכתב זה תֵּעשה בשבת. אולם בשבת עצמה, אסור לישראל להעביר מכתב לרשות הדואר אף כאשר לא נדרשת לכך עשיית מלאכה או טלטול מוקצה מצדו; ובמקרה שהדבר כרוך בהפסד כפסי רב, ניתן להקל ולהעביר את המכתב לרשות הדואר באמצעות גוי. אולם במקומות שרשות הדואר מעסיקה עובדים יהודים בשבת, אף אם הם מיעוט, ראוי שלא לשלוח מכתבים באופן שרשות הדואר תטפל בשליחתם בשבת, כדי שלא לגרום לתוספת חילול שבת על ידי עובדים אלו. [משנ"ב רמז, יז; ביאורים ומוספים דרשו, 9]