השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מה כוונת השו"ע 'סיכת קרקע'? • כיצד שטפו את הרצפה בזמנם? • ומדוע אסור לסדר חבית שתעמוד יפה על הקרקע? • ובאיזה אופן מותר לשפוך את תכולת החבית כאשר היא עומדת ע"ג עפר? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן של"ז סעיף ג' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
סיכת והדחת הבית חמורים יותר מכיבוד הבית, דהיינו, גם למי שמתיר לעיל בסעיף ב' לכבד את קרקע הבית מאבק ועפר, גם הוא מודה שאסור לסוך או להדיח את הקרקע של הבית, וטעם הדבר שזה חמור יותר, הוא משום שהוא עוסק בתיקון וייפוי הקרקע, וחוששים יותר שישווה גומות, וגם כאשר קרקע הבית מרוצפת, אסור להדיח אותה בשבת, כיוון שגוזרים מרוצף אטו אינו מרוצף, וגם למי שמתיר לעיל בסעיף ב' לכבד קרקע מרוצפת, זה הכל בכיבוד הבית, והקלו בזה חז"ל בקרקע מרוצפת, כיוון שכיבוד נחוץ יותר מהדחה, אבל סיכה והדחה שהם פחות נחוצים, לא הקלו חז"ל, וגזרו בזה מרוצף אטו אינו מרוצף, ומבאר המ"ב, שסיכת הקרקע היא, שהיו סכים בשמן את הקרקע של בית המרחץ, ומתגלגלים עליה, והדחה היא ע"י שהיו פוקקים סילון שהמים נכנסו דרכו לבית המרחץ, ופותחים נקב שבצד השני, כדי שילכו אותם המים וינקו את הקרקע מהזוהמה.
אסור לצדד חבית ע"ג קרקע, דהיינו, אסור לקחת חבית מלאה, ולסדר אותה שתעמוד יפה ע"ג הקרקע, כיוון שבזה הוא משווה גומות שבקרקע, ומביא המ"ב, שמשמע מתוס', שהאיסור הוא לא מחמת שזה פס"ר שישווה גומות ע"י שמצדד את החבית, אלא הכוונה היא שחוששים שמא ישכח ויבוא להשוות גומות בכוונה כדי שיהיה נוח לו לצדד את החבית.
אסור להטות את החבית ולשפוך ממנה, אלא מגביה אותה מהקרקע ושופך, כיוון שאם הוא יטה אותה על צידה, ודאי שהוא יחפור בקרקע ויוצר גומא, ואע"פ שהוא מקלקל וזה מלאכה שא"צ לגופה, וגם זה כלאחר יד, בכ"ז מדרבנן יש בזה איסור.