הרב יצחק פוליטנסקי
שטיפת פירות
דיני מלאכת בורר שייכים גם בניקוי פירות וירקות לצורך אכילתם, מאחר ומעורבים או דבוקים יחדיו אוכל ופסולת, והוא מעוניין בהפרדתם.
דעת הרבה מן הפוסקים, שמותר לשטוף בשבת פירות מן הלכלוך שעליהם, משום שהלכלוך נחשב ל"קליפה", (ולפי"ז מותרת השטיפה רק לצורך אכילה מיידית), או משום שאין בכך דרך ברירה אלא דרך רחיצה ואינה מלאכת ברירה. אך בשם החזו"א כתבו שאסור לשטוף פירות בשבת משום בורר, ולכן לכתחילה יש להזהר לשטוף את הפירות לפני השבת, אבל אם שכחו לעשות זאת או שהפירות התלכלכו בשבת עצמה – מותר בדיעבד לשוטפם.
בין שטיפת פירות לשטיפת כלים
גם לדעת החזו"א שאוסר בשטיפת פירות, מותר לשטוף כלים מהלכלוך שעליהם, כי הכלים שונים מפירות, לפי שבכלים אין הלכלוך קלקול בעצם הכלים. שונה מכך האוכל שנפגם כאשר הוא מלוכלך, כי בכלים הדרך היא שמתלכלכים וחוזרים ומנקים אותם ולכן אין בזה פגם בכלים עצמם. ומטעם זה מותר לנקות את שערותיו מלכלוך שנפל לתוכן ולא נחשב הדבר לבורר הלכלוך מהשערות עצמן, אך יזהר שלא לסחוט.
פירות וירקות ע"י שריה במים
נהגו להחמיר שלא לרחוץ פירות ע"י שרייתן בתוך כלי שיש בו מים, כיון שזהו דרך ברירה והרי זה כבורר בכלי, לכן אסור להשרות ענבים במים במטרה שהפסולת המעורבת בהם תיפרד, וכן אסור להשרות פירות או ירקות מכל סוג, שרוצה לנקותם מעפר או חרקים.
חסה ועלי ירק מחרקים
אסור להשרות עלי חסה או ירק אחר במי סבון וכדו', כדי להוציא מהם חרקים קטנים או לכלוכים הנמצאים בין קפלי העלים, מאחר ויש בכך חשש בורר וזה בנוסף לאיסור של הריגת חרקים בשבת, אך כאשר בודק עלי ירק ומוצא עליו חרק גדול, מותר להוציאו יחד עם מעט ירק.
לכן יש להשרות ולבדוק את עלי החסה וכדו' מערב שבת כדי להמנע מכל חשש איסור.
לצורכי היגיינה
מותר לרחוץ פירות שאין עליהם לכלוך הניכר לעין, וכל רחיצתם היא רק לניקוי נוסף ולהיגיינה. [ויתכן שאף לדעת החזו"א הדבר מותר]. ולכן פירות או ירקות שניתן לאוכלם גם ללא שטיפה, מותר לרחוץ אותם לצורכי נקיון ולא עובר על איסור בורר בכך.
שהוצאה מהמקפיא
כאשר מוציא חלה מהמקפיא באופן המותר לצורך הסעודה, מצוי שנשאר מעט קרח בין הסדקים של החלה וצריך להזהר שלא להסירם מעל החלה מחשש איסור בורר.
(נערך מתוך אורחות שבת שש"כ ועוד, אך אין לפסוק ממנו הלכה למעשה ללא עיון במקורות)