מתי עדיף לשאוב מים מהנהרות ומתי עדיף מהבארות? • האם מותר להשתמש בכלים של מי פירות לצורך מים שלנו? • ומדוע מים שנקלטו בכלי מהגשמים אינם צריכים לינה? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תנ"ה סעיף א' בחלקו השני עד סעיף ב' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אומר הרמ"א, לכתחילה יש לשאוב את המים לצורך לישת המצות, מהנהרות ולא מהבארות, כיוון שהבארות עומדים במקומם, והם מתחממים יותר מהנהרות שנמשכים למרחוק, וכל זה דווקא כאשר הנהרות אינם מופשרים מהשלגים, אבל כאשר השלגים מופשרים וזורמים בנהרות, אותם מים פחות צוננים, והמים נעשים פושרים, ולכן באופן כזה, עדיף לשאוב מהבארות ולא מהנהרות.
המנהג שלא לשתות מים שהיו בשכונת המת, או מים שהיו בשעה שהתקופה נופלת, וזה הכל במים סתם, אבל מים ששאבו אותם לצורך לישת המצות, לא צריך לשפוך אותם, כיוון ששומר מצוה לא ידע רע, ולאו דווקא במצת מצוה, אלא הוא הדין שאר מצות שצריך לפסח, המים שנשאבו והיו בשכונת מת, או בשעה שהתקופה נופלת, לא צריך לשפוך אותם, ובכ"ז אם יכול להשיג מים אחרים לצורך לישת שאר המצות, יעשה כך, אבל המים שנשאבו לצורך לישת מצות מצוה, א"צ לשפוך אותם ואפילו שיכול להשיג מים אחרים בקלות, כיוון שבזה נראה שמזלזל במה שכתוב שומר מצוה לא ידע דבר רע, ומ"מ לפני שהתקופה נופלת, יניח במים ברזל, ובזה אין חשש לכך שהתקופה נופלת, ויקח ברזל חדש או נקי, ולא ישים את היד בתוך המים, כי היד מחממת את המים.
אסור לשאוב מים ע"י גוי לצורך מצות מצוה, וכן לשאר מצות ישאב יהודי, וזה דין לכתחילה, שמא יתן בהם חמץ, ומ"מ אין בזה קפידא, כי המנהג הוא לסנן.
נוהגים לקחת מים מיוחדים למצה של מצוה, ולקחת כלי חרס חדשים, ולא ישנים כיוון שהם מאוסים, ואין לשנות המנהג, ובכלים של עץ, אין להקפיד, ומביא המ"ב, שכלים ששימשו לצורך מי פירות, דהיינו, לשאר משקים ולא לצורך מים, אסור להשתמש בהם לצורך מים של לישת המצות, כי טעם הפירות נכנס בתוך המים, וזה משפיע שהמים יחמיצו את העיסה יותר מהר, אא"כ הגעילו.
יש אומרים שמים המכונסים בסיסטירנה, מותר ללוש בהם סמוך לשאיבתם, ולא צריך להמתין עליהם לינת לילה, ואין להקל בדבר אם לא בשעת הדחק, ומבאר המ"ב, שמדובר בבאר שהייתה מכוסה מכל הכיוונים, והיא בנויה, ולכאורה היא מנותקת מהקרקע, וכשהשמש מחממת את הקרקע, היא לא משפיעה עליהם, כיוון שיש בניין שמפסיק, ובכ"ז, אומר השו"ע לא לסמוך על זה, כי עינינו רואות שהם מתחממים, ולכן גם המים האלו צריכים לינת לילה, ורק בשעת הדחק אפשר להקל, וכנ"ל.
אם יש לו מים שאובים שלנו בתוך ביתו, טוב שיקח אותם למצות, וכן אם הניח כלי שיקלוט מי גשמים מהאוויר, אינם צריכים לינה, כיוון שהם כבר התקררו באוויר דרך ירידתם, ואם הוא לא לש איתם מיד, יזהר שלא להניח אותם במקום שהם יתחממו.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א