אסור לרסק פירות וירקות בשבת, משום איסור 'טוחן'. ואף ריסוק בסמוך לסעודה אסור, ואינו נחשב כ'דרך אכילה'; ויש שמתיר במקרה הצורך. וריסוק בשינוי מותר אף שלא בסמוך לסעודה; ובכך שונה מלאכת טוחן משאר מלאכות שבת, שהעושה אותן בשינוי עובר באיסור דרבנן, ואילו מלאכת טוחן התירו חכמים לעשותה בשינוי. ולפיכך, מותר לרסק פירות באמצעות קת הסכין, או ידיות הכף והמזלג; ואף אדם שרגיל לרסק את הפרי באופן זה גם בימות החול, רשאי לעשות כן בשבת, כיון שקשה לרסק כך, ועל כן נחשב הדבר כשינוי לכל אדם. אולם, מעיכת פירות בשיני המזלג אינה נחשבת לשינוי, שהרי כך דרך הריסוק גם בימות החול. וריסוק בגב הכף, כעין מדוכה – יש אומרים שאינו נחשב לשינוי, ויש שכתב שכיון שהדרך למעוך במזלג, הרי זה נחשב לשינוי.
ופירות שהתרככו לחלוטין על ידי אפיה או בישול, כגון תפוחי אדמה, גזר וכדומה – מותר למועכם אף בשיני המזלג, משום שהריכוך שנעשה על ידי הבישול מחשיב את הפרי כאילו כבר 'נטחן'. אבל פירות שהתרככו מעצמם – כגון אבוקדו ובננה שדרכם להתרכך – אסור לרסקם אף אם הם רכים מאוד; ויש שכתב שאף פירות אלו נחשב כ'טחונים', ומותר למועכם.
[שו"ע או"ח שכא, ז ו־יט; ביאורים ומוספים למשנ"ב דרשו, 37, 58 ו־121]