אסור לרסס חומר קוטל חרקים על גבי החרקים או בסמוך להם, משום איסור נטילת נשמה בשבת. ויש שאסרו מטעמים נוספים. ויש שכתבו, שאם אינו מתכוון להמית את החרקים, אלא רק להבריחם, מותר לרסס את החומר באוויר החדר תוך השארת חלון או דלת פתוחים, משום שאינו מתכוון להמיתם וגם אין הדבר ודאי שהריסוס יגרום למותם. אולם, חרקים ושאר בעלי חיים שנשיכתם מסוכנת, מותר להמיתם בשבת אף אם אינם מתקרבים אליו להזיקו.
ואם נשיכתם אינה מסוכנת, אלא רק מזיקה; אם רצים אחריו להזיקו- מותר להמיתם, ואם אינם רצים אחריו- אסור להמיתם בדרך הרגילה, אלא רק לדורסם באופן שנראה כאילו אינו מתכוון להמיתם. אולם, חרקים שנשיכתם ועקיצתם גורמת רק צער, ולא נזק ממשי, אסור להמיתם אף אם רצים אחריו. כינים הנמצאים בשערות הראש - בגמרא ובפוסקים מבואר שמותר להמיתן בשבת, כיון שאינן פרות ורבות ואין להן חשיבות של בעלי חיים. ולגבי הכינים שבימינו, שידוע כי הן פרות ורבות - יש מהפוסקים שהורו שמותר להמיתן, כיון שהדין אינו משתנה מחמת שהמציאות נראית לעינינו אחרת.
יש שהסתפקו בדבר. יש שהורו להימנע מכך, כיון שיתכן כי אין אלו הכינים הנזכרות בגמרא, ויש מהם שהתירו להשמיד כינים הנמצאות בראשו של ילד ומסבות לו צער רב. [שו"ע או"ח שטז, ט-י, ומשנ"ב מו; ביאורים ומוספים דרשו, 71, 72 ו־82]