השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
עשיית קשר עניבה בשבת
באיזה אופן מותר לקשור דלי לבאר? • האם מותר לקשור חבל משני צדדים כדי שבהמתו לא תצא ממקומה? • ומה הדין באופן שקושר קשר שלפעמים נמלך ומשאיר אותו? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן שי"ז סעיף ד' – סעיף ז' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
כאשר אדם קושר דלי לבאר באבנט או במשיחה, כיוון שאבנט או משיחה הם דברים חשובים והוא לא מבטל אותם לדלי, ממילא הקשר לא מוגדר כקשר של קיימא, אבל אם קושר בחבל רגיל, כיוון שהוא חבל פשוט, הוא מבטל אותו והוא קשר של קיימא, ואסור בשבת לקשור את הדלי גם בחבל דגרדי, כיוון שגוזרים אטו חבל פשוט.
השו"ע מביא אופן נוסף שמותר לקשור את הדלי לבאר גם בחבל רגיל, והוא, בדליים שאינם קבועים בבור, שאז אין חשש שמא יבטל את החבל שם והקשר יהיה של קיימא, כיוון שהוא לא משאיר שם את הדלי.
קשר של עניבה מותר כיוון שקשר זה לא מחזיק, ומוסיף הרמ"א, שאפילו אם עשה קשר אחד ועל גביו עשה עניבה, ועכשיו לכאורה הקשר מחזיק מעמד, מותר, ואומר המ"ב, שזה הכל כאשר דעתו להתיר את הקשר והעניבה באותו יום, אבל אם דעתו להשאיר את הקשר, זה בעיה, כיוון שאפילו שזה עושה שהקשר לא ייחשב כקשר של אומן, בכ"א אם דעתו לזמן, יש בזה איסור דרבנן, ולכן צריך שבדעתו יהיה להתיר את הקשר באותו יום, ומוסיף המ"ב, שרשאי לעשות שני עניבות זה ע"ג זה.
אדם שרוצה לקשור חבל כדי שהפרה לא תצא, מותר לו לקשור את שני הצדדים ואין זה קשר ש"ק, כיוון שהוא יתיר את זה, ולא חוששים שיתיר ראש אחד ואת השני ישאיר כיוון שזה מילתא דלא שכיחא, וכן מותר לקשור שני חבלים זה ע"ג זה, כי מסתמא הוא יתיר את שניהם ולא ישאיר את אחד מהם.
אמנם למדנו לעיל בסעיף ד' שגוזרים חבל דגרדי אטו חבל סתם, אבל כאשר רוצה לקשור את הפרה, מותר בחבל דגרדי, כיוון שחז"ל לא חששו בזה שיתיר ראש האחד וישאיר את השני, אלא יתיר את שניהם, ואם צד אחד היה קשור ורוצה לקשור את הצד השני, גם חבל רגיל מותר, כיוון שאנחנו תולים שאם הוא ירצה לפתוח את הקשר הוא יפתח את מה שעשה עכשיו ולא מה שהיה כבר מער"ש, נמצא שהקשר שעושה עכשיו הוא לא קשר ש"ק.
קשר שלפעמים נמלך ומשאיר אותו, גם אם בדעתו לא להשאיר את הקשר, אסור, שמא הוא יימלך בדעתו להשאיר אותו, והוי קשר ש"ק.
הפותל חבלים חייב משום קושר, והמפרידן ואינו מכוון לקלקל חייב משום מתיר.