יום רביעי ו' באדר תשע"ח
האם מותר ללבוש בגד בצורת 'מרזב' ברשות הרבים?
* הגמרא במסכת שבת דנה בשאלה – האם מותר ללכת עם בגד בשבת בצורה של 'מרזב'. ופירשו הראשונים, שהשאלה אמורה בנוגע למלאכת 'הוצאה', ופירוש השאלה הוא: לבישת בגד רָבוע או מלבני, כטלית, כאשר כל חלקו התחתון אסוּף כלפי מעלה ומונח על הכתפיים או אחוז בידיו – האם נחשבת כ'דרך לבישה', ומותרת ברשות הרבים, או שנחשבת כטלטול הבגד. הגמרא מכנה צורת לבישה זו בשם 'מרזב', משום שבהיות הבגד מקופל, נוצר בו 'בית קיבול' כעין מרזב. ומשיבה הגמרא – שהדבר מותר רק כאשר הדבר נעשה לשם יופי הלבישה, אך אם הדבר נעשה כדי למנוע לכלוך מהבגד, או כדי ששולי הבגד לא יפריעו להליכה, אסור.
[שו"ע שא, לא, ומשנ"ב קטז-קיז; ביאורים ומוספים דרשו, 84]
האם מותר לקפל חלקה התחתון של החליפה ברשות הרבים?
כאמור, אסור לאסוף את שולי הטלית כלפי מעלה ברשות הרבים, ולהחזיקם על הכתפיים או בידיים, כאשר הדבר אינו נעשה לשם יופי הלבישה מייפה את לבישתה.
אולם, בגד שיש בו שרוולים, כגון חליפה – מותר לאסוף את חלקו התחתון ולהחזיקו בידיים, וכדומה, אף כאשר הדבר נעשה במטרה שהבגד לא יתלכלך, ואינו מייפה את הלבישה. וטעם הדבר, משום שעצם לבישת הבגד באמצעות השרוולים מחשיבה את לבישת הבגד ל'דרך לבישה'.
ברם, אין להקל אלא בהגבהת חלק קטן מהבגד, אבל בהגבהת חלק ניכר מהבגד כלפי מעלה אין להקל, כיון שאין זו דרך לבישה; ולכן, לדוגמה, אין למשוך את החלק התחתון של חליפה ארוכה עד שיהיה מונח על הכתפיים.
[שו"ע שא, לא, ומשנ"ב קיז ו־קיח; וראה ביאורים ומוספים דרשו, 84]
האם מותר לצאת לרשות הרבים בשרוולים מקופלים?
בהקשר להלכות האמורות, דנים הפוסקים בנוגע לצורות לבישה של בגדים שונים, האם הן נחשבות כ'דרך לבישה', ומותרות בשבת ברשות הרבים:
א. יש אומרים שאין ללכת בשבת ברשות הרבים עם שרוולים מקופלים, ויש מתירים. ב. טלית גדול וטלית קטן – חוטי הציצית שבהן נחשבים כנוי לבגד, ולכן מותר ללובשן ברשות הרבים; ואף בלילה, שהוא זמן פטור מציצית. ונחלקו הפוסקים אם כך הדין בבגד שיש ספק אם חייב בציצית.
ג. מי שיש לו טלית קטן ארוכה מאד, ומקפל את שוליה לתוך מכנסיו, הרי זה כדרך לבישה, משום שזהו נוהַג הלבישה של טלית קטן. ד. יש שהורה שההולך עם אבנט, יזהר שלא להחזיק את קצה האבנט בידו.
[ביה"ל שא, ל, ד"ה בטלית; ביאורים ומוספים דרשו, 83, 85 ו־86, בהרחבת המקורות]