היום נלמד: קדושת הספרים
יום שלישי כ"ו באב תש"ו
האם מותר לפתוח ספר קודש כדי 'לתפוס' מקום?
אסור להשתמש בספרי קודש לצורך האדם, כגון להגן מפני השמש, או להסתיר דבר מה. ונחלקו הפוסקים אם מותר להניח ספר מתחת לספר שלומד בו כדי להגביהו; ואם היה מונח שם ספר קודם לכן, מותר לכל הדעות להניח עליו את הספר שלומד בו. וכן אין להניח את המרפקים על הספר; ויש שהתירו כשעושה כן לצורך הלימוד. וכן אין לפתוח ספר על גבי 'סטנדר' וכדומה, כדי 'לתפוס' בכך את המקום, אלא אם כן לומדים בו לאחר מכן. ויש שהקפיד שלא לקפל את קצה הדף לסימון המקום שאוחז בו, ויש שהקלו בכך. [ס"ק לא; ביאורים ומוספים דרשו, 38-40]
באיזה חפץ ראוי להשתמש כ'סִימָנִיָּה' לספרי קודש?
אין להניח דפים ריקים בתוך ספר קודש, וכל שכן דפים שכתובים בהם דברי חול; ויש שהתיר להניח דפים ריקים לצורך כתיבת ביאורים על הספר. ומותר להניח בספר 'סִימָנִיָּה' כדי לסמן היכן אוחז בלימודו. ויש מעלה בהנחת חוט ציצית שנקרע בספר קודש כסימניה, כיון ששימש למצוה וראוי להמשיך ולהשתמש בו למצוה; אך אין להניחו בספר שלא לשם סימון. ויש שנהגו להניח שערות שנתלשו מהזקן בתוך ספר קודש, ויש שכתב שאף נמצא כן בספריהם של גדולי הדורות; אך יש שכתבו שאין לעשות כן. [ס"ק לא; ביאורים ומוספים דרשו, 41-42]
אילו חפצים מותר להכניס לארון הקודש?
מעיקר הדין אסור להניח בארון הקודש מאומה מלבד ספר התורה, כיון שהוא מוקדש לקדושה החמורה של ספר תורה, ואין להורידו מקדושתו בשימושים נוספים. אולם, נהגו להניח בו את החפצים הנלוים לספר התורה, כגון הכתר, או ה'יד' שבה מצביעים בשעת הקריאה. ונחלקו הפוסקים אם מותר להניח בו ספרי נביאים הכתובים על גבי קלף כספר תורה. ולכל הדעות אסור להניח בו ספרים, סידורים, טלית ותפילין, וכל שכן חפצי חוֹל. ואם התנו מראש שיוכלו להניח בו חפצים אחרים, מותר. [סעיף ח וס"ק לא; ביאורים ומוספים דרשו, 37]