האם מותר לעובדים להחליף תורנות שבת בתורנות של יום אחר?

הדף היומי בהלכה ג' אייר- סימן ש"ז סעיף ט'- עד סעיף י"א

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



אופני ההיתר בהשאלת חפצים בשבת

מדוע מותר לאדם להתקרב לגינה שלו בשבת כדי שיהיה מוכן לעבוד בה מיד במוצ"ש והרי אסור להחשיך בסוף התחום? ומה הדין כאשר אדם רוצה להחזיר לחברו בשבת בקבוק יין שלווה ממנו? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן ש"ז סעיף ט'  - סעיף י"א במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

מותר לאדם בשבת להתקרב לגינתו ולחורבתו, כדי שיהיה מוכן מיד במוצ"ש לתלוש צמחים מהם, ואע"פ שאסור להחשיך בסוף התחום, בכ"ז מותר לו לקרב את עצמו לשם, והחילוק הוא מבאר המשנה ברורה, שבתוך התחום אע"פ שהוא מחשיך לצורך גינתו, אבל לא ניכר מתוך מעשיו שהגינה שלו היא המטרה, שהרי יש עוד דברים לעשות בתוך התחום, משא"כ כשמחשיך בסוף התחום לצורך עשיית מלאכה, ניכרים הדברים שהסיבה שהוא מתקרב לסוף התחום היא כדי שהוא יהיה מוכן מיד במוצ"ש לעשות מלאכה ויש בזה בעיה של 'ממצוא חפצך'.

מותר לאדם לומר בשבת לחברו, תשמור אתה על הפירות שלי הנמצאים לידך, ואני אשמור על הפירות שלך הנמצאים לידי, והחידוש בזה מבאר המשנה ברורה, שהייתי חושב שזה כמו שהוא שוכר את חבירו שישמור לו על הפירות, והתשלום הוא מה ששומר על פירותיו של חבירו, קמ"ל שאין בזה משום שכירות.

אדם ששואל דבר מחבירו בשבת, לא יאמר לו 'הלוויני', כי סתם הלוואה היא לשלושים יום, וחוששים שמא המלווה ירשום את ההלוואה בפנקס כדי שלא ישכח, אלא צריך לומר לו 'תשאיל לי', שזה לזמן קצר ולא ירשום את זה, ואם מדבר בלשון לע"ז שאין בה הבדל בין הלוויני לבין השאילני, יאמר 'תן לי' ואני אתן לך בחזרה, ומביא המשנה ברורה, שבמקומות שהדרך היא לגבות הלוואה מיד, אין איסור גם בלשון הלוואה, אבל בבה"ל כתב שאין זה ברור.

עוד מביא המשנה ברורה, שבלשון הלוואה לא מועיל אפילו אם מתנה איתו שההלוואה תהיה לזמן קצר, והטעם, כיוון שלא פלוג רבנן בתקנתם, ומביא הפמ"ג שאפילו לווה ספרים ללמוד בהם שזה דבר מצוה, לא יאמר לשון הלוואה אלא לשון שאילה, ואם המלווה לא מאמין ללווה שיחזיר לו ההלוואה, יניח אצלו הלווה משכון ולא יאמר למלווה 'הילך משכון' כי זה 'עובדין דחול', אלא יניח משכון סתם בלי לומר כלום, ומותר להניח משכון בשבת רק על דברים כאלו שלווה לצורך שבת, ואם זה לא לצורך שבת, אסור להניח משכון משום 'עובדין דחול'.

לא פורעים הלוואה בשבת ואפילו לווה כדי יין ושמן לזמן מרובה, כיוון שחוששים שמא המלווה ימחוק את החוב מהפנקס בשבת, ותוס' כתבו, שאם אומר הלווה בנוסח של 'חזרה' כגון שאומר 'אני מחזיר לך', אין בעיה שמא ימחוק, וגם בזה אומר המשנה ברורה שזה רק בדבר שהוא מאכל לצורך שבת.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים