האם מותר לכהנים לעבור לפני המתפלל כדי לעלות לדוכן, או כדי ליטול ידים לפני עלייתם לדוכן?
כהנים העולים לדוכן ואין להם אפשרות לעבור אלא כנגד המתפלל, דעת החזו"א (הגר"ח קניבסקי בשמו, דעת נוטה עמ' שפב) שמותר להם לעבור, כיון שהוא לצורך מצוה דאורייתא.
וכהן שלצורך נטילת ידיו לברכת כהנים צריך לעבור כנגד המתפלל, דעת הגרי"ש אלישיב (ארבע אמות של תפלה עמ' שצט, ושיעורי מרן הגרי"ש אלישיב ברכות כז, א) שמותר לו לעבור, שכן באיסור לעבור נאמרו ב' טעמים, או מטעם שמבטל כוונתו של המתפלל, ולענין מצוה יש לסמוך על דעת המקילים שהיום אין כוונה אמיתית בתפילה', או מטעם שמפסיק בין המתפלל לשכינה, ולטעם זה מותר לצורך מצוה [ובד' אמות של תפלה' כתב שם שהגריש"א אמר לו שכן נהגו בירושלים]. ובשו"ת מנחת יצחק (ח"ח סי' י) כתב שאם אי אפשר באופן אחר, יעבור בצדי המתפלל, שכיון שהוא לצורך מצוה נחשב כשעת הדחק, ואפשר לסמוך על הא"ר שמהצדדים שלפניו מותר לעבור. מאידך, בשו"ת 'אור לציון' (ח"ב פ"ז תשובה כא) כתב שאסור לו לעבור, ויסמוך על הנטילה שנטל בבוקר, אלא אם כן לא נטל את ידיו בבוקר כראוי, כגון ביום כיפור ותשעה באב או שהסיח דעתו מהנטילה בבוקר.
וישראל הרוצה לעבור כנגד המתפלל, כדי לעמוד בברכת כהנים כשפניו כנגד פני הכהנים, דעת הגר"ח קניבסקי (נשיאת כפים כהלכתה עמ' קנו) שאסור לעשות כן [ראה דעת נוטה (עמ' שפג) ששם נשאל כהאי גוונא וענה 'אולי יפסע מהצד'], ודעת הגרש"ז אויערבך (שיח הלכה ח"ג סי' קכח ס"ק עח) שאם עובר רק מהצד המנהג שלא לחשוש לזה אפילו לכתחילה.
האם מותר לעבור כנגד המתפלל כשזכוכית מבדלת ביניהם, ומה הדין לעבור כנגד קטן המתפלל?
בענין ההלכה שאסור לעבור כנגד המתפלל בארבע אמותיו, המבוארת בשו"ע בהלכות תפילה (סימן קב סעיף ד), התבאר במשנ"ב (ס"ק ב) שהאיסור לעבור כנגד המתפלל הוא אפילו אם המתפלל ברשות בפני עצמה כגון שמתפלל בבימה. אבל לישב כנגד המתפלל, כתב המשנ"ב בשם הפמ"ג שמותר כשהמתפלל ברשות בפני עצמה אפילו בתוך ארבע אמותיו.
ומטעם זה, אם מפסיקה מחיצה מזכוכית בינו לבין המתפלל, כתב הכף החיים (ס"ק ה) שמותר לשבת כנגד המתפלל, כי נחשב כרשות אחרת, אך לעבור כנגדו באופן זה, כתב שם (ס"ק כב) בשם 'פתח הדביר' (ס"ק ג) ובן איש חי (שנה א פ' יתרו אות ז) שאסור, ומפני שעדיין כוונת המתפלל מתבטלת כשרואהו עובר מעבר למחיצת זכוכית, אמנם דעת הגר"ח (דעת נוטה תפלה עמ' שעו) שמותר לעבור, ומטעם שמאחר שיש הפסק גמור אף למעלה מנגד עיניו, אינו נחשב כעומד בתוך ארבע אמותיו, אף שעדיין שייך טעם האיסור שרואהו ומפריעו מכל מקום באופן זה לא אסרו חז"ל, וכן ב'אור לציון' (ח"ב פ"ז תשו' כב) התיר לעבור כנגד המתפלל כאשר נמצא ברשות אחרת, וכגון שמתפלל כנגד הפתח, אמנם אם יש דלת שאפשר לסוגרה טוב לסוגרה.
ולשבת או לעבור כנגד קטן המתפלל, דעת החזו"א (ספר ארבע אמות של תפילה עמ' רנז, עדות מהגר"מ גריינמן, והגר"ח קניבסקי, דעת נוטה תפלה עמ' שפג) והגרש"ז אויערבך (הליכות שלמה תפלה פ"ח סל"ה) שאם הקטן הגיע לחינוך אסור. מאידך, הא"א (בוטשאטש ס"ד ד"ה אודות) כתב שכנגד קטן המתפלל מותר לעבור שלא שייך בקטנים כוונת הלב [ויש לעיין לפי הטעם שמפסיק בין המתפלל להשכינה, ראה בספר ד' אמות של תפלה עמ' רנו] . אמנם, הדעת תורה (ס"ד) כתב בשמו (בכתבי דעת קדושים) שהסתפק בזה, והוסיף הדעת תורה שלעבור כנגדו מהצד יותר קל.
האם מותר לעבור לפני המתפלל כדי להביא ספר תורה מארון הקודש לבימה לקרות בו?
נדון נוסף יש בהלכה זו, האם מותר לעבור כנגד המתפלל, כשהעובר אוחז ספר תורה בשביל לקרוא בו, דעת הגרי"ש אלישיב (חשוקי חמד מגילה עמ' רצא) שמותר, כדי למנוע טירחא דציבורא. וכן מותר אחרי הקריאה להחזירו מפני כבוד הספר תורה, בצירוף דעת הא"א (בוטשאטש ס"ד ד"ה לא ראיתי) שהתיר לעבור כנגד המתפלל לשמוע קדיש. מאידך, דעת הגר"נ קרליץ (חוט שני פסח עמ' שט) שאסור לעבור לצורך זה, וכן כתב הגר"ח קניבסקי (אשי ישראל פכ"ט הע' נא) שקשה להקל בזה, ורק לצורך מצווה דאורייתא אפשר להקל, וכדלהלן. וכן לצורך תפילה בציבור, כתב הגר"ח קנייבסקי (נקיות וכבוד בתפלה תשובה ריא) שאסור לעבור כנגדו.
ולעבור כנגד המתפלל כדי להשלים מנין, כתב בשו"ת 'שבט הלוי' (ח"ז סי' כ אות ב) בשם שו"ת יד אליהו (לובלין, סי' ו) שאם אין אפשרות אחרת, מותר לעבור כנגדו, אבל אם יש מנין בלעדיו, אסור.
ואם צריך לצאת מבית הכנסת לעשיית צרכיו, ואין אפשרות אחרת אלא לעבור כנגד המתפלל, כתב הא"א (בוטשאטש ס"ד) וכן הגר"ח קניבסקי (אשי ישראל בסוף הספר תשובה קכה) שכשיש בו משום 'בל תשקצו' [ראה שו"ע לעיל סי' צב ס"ב] מותר לעבור כנגד המתפלל.