פוסקי זמננו דנים בשאלה האם מותר לאדם להכנס למקום שבו נקלטת תמונתו על ידי מצלמה ומוקרנת על גבי מסך, שהרי בכניסתו למקום זה משתנה התמונה המוקרנת על גבי המסך, והרי זה כאילו הוא משנה בידיו את התמונה.
פוסקים רבים כתבו שעל אף שמלאכת 'כותב' כוללת גם ציור או שירטוט תמונה, אין בשינוי התמונה איסור כתיבה דאורייתא, משום שאין זו דרך כתיבה, או משום שזהו 'כתב שאינו מתקיים', כיון שהתמונות מתחלפות בכל עת, ומסיבות נוספות. ויודגש כי כל האמור כאן (ולהלן) מתייחס למצלמה שאינה אוגרת את התמונות, אלא רק מקרינה אותן בשעת מעשה על גבי המסך.
וכשאין דעת העובֵר נתונה לצילום כלל - יש מהפוסקים שהורה כי מותר לכתחילה לעבור שם, משום שאין לו כל רצון להצטלם, ובנוסף, זהו כתב שאינו מתקיים, שאיסורו - כאמור - רק מדרבנן, והוא נכתב 'כלאחר יד', שזהו אופן האסור גם הוא רק מדרבנן, ונמצא שזהו 'פסיק רישא דלא ניחא ליה בתרי דרבנן', דהיינו: מלאכה האסורה רק בצירוף שני איסורים דרבנן, ואינה נעשית במכוון, אלא אגב פעולה אחרת, הגם שהיא תוצאה הכרחית של אותה פעולה, אשר מותר לעשותה בשבת.
ברם, לדעת המשנה ברורה יש להחמיר ב'פסיק רישא דלא ניחא ליה בתרי דרבנן' באופן שאחת הסיבות ל'דרבנן' הוא שהמלאכה נעשית כלאחר יד, ולדעת החזון איש עצם ההיתר של 'פסיק רישא דלא ניחא ליה בתרי דרבנן' אינו מוכרע; ואכן, יש מהפוסקים שהקלו בכך רק בשעת הצורך.
[משנ"ב שמ, כב, אות ח; ביאורים ומוספים דרשו, 60, ו־שטז, 22]