יום חמישי י"א בתשרי תשע"ט
מדוע אסור להנות ממלאכה שעשה גוי בשבת עבור ישראל?
גוי שעשה בשבת מלאכה דאורייתא עבור ישראל, אף אם עשאהּ לתועלת עצמו וללא ציוויו של ישראל, וכגון שליקט ירקות מגינתו כדי למוכרם לישראל – אסור לישראל להנות מהמלאכה בשבת, ואף במוצאי שבת עד 'כדי שיֵעשה', דהיינו, עד שיחלוף זמן המספיק לעשיית המלאכה באופן שבו עשאהּ הגוי. ואיסור זה הוא לכל ישראל, ולא רק למי שהמלאכה נעשתה עבורו.
וטעם האיסור – כדי שלא יהנה ישראל ממלאכה שנעשתה עבור ישראל בשבת; וכן משום שאיסור 'אמירה לגוי' לעשות מלאכה בשבת, אינו חמוּר דיו בעיני המון העם, ואילו התירו חכמינו להנות מהמלאכה בשבת או מיד במוצאי שבת, היו נכשלים באמירה לגוי לעשות מלאכה, כדי שיוכלו להנות ממנה בשבת, או מיד במוצאי שבת.
[שו"ע שכה, ו, ומשנ"ב כו, כח ו־כט; ביאורים ומוספים דרשו, 27]
האם מותר להכנס לחדר במלון שנפתח בשבת באמצעות כרטיס מגנטי?
כאמוּר, גוי שעשה בשבת מלאכה עבור ישראל, אסור להנות ממנה בשבת. ונחלקו פוסקי זמננו בנוגע לדלת שנפתחה באמצעות מפתח שהובא על ידי גוי מרשות הרבים לרשות היחיד: יש אומרים שהשימוש בפתח הוא הנאה ממלאכת הגוי, ואסור בשבת; ויש אומרים שלא אסרו אלא הנאה מגוף החפץ שנעשתה בו המלאכה, וכאן לא נעשתה מלאכה בפתיחת הפתח, אלא בהבאת המפתח, ולכן מותר להשתמש בפתח.
ויש אומרים שאף אם פעולת הפתיחה עצמה היתה על ידי עשיית מלאכה, וכגון שפתחהּ הגוי באמצעות כרטיס מגנטי, וכמצוי בזמננו בחדרי המלונות – מותר להשתמש בפתח, משום שאין זה אלא כהסרת המניעה להכנס בפתח, ואין זה נחשב שהישראל נהנה ישירות מגוף המלאכה.
[ביאורים ומוספים דרשו שכה, 26; וראה עוד שם]
האם מותר לנסוע במוצאי שבת באוטובוס שיצא לדרכו בשבת?
גוי שעשה מלאכה בשבת עבור עצמו – מותר לישראל להנות ממנה בשבת, (בדרך כלל, ראה במקורות). וישראל שאינו שומר תורה ומצוות שעשה מלאכה דאורייתא עבור עצמו – נחלקו הפוסקים אם דינו כגוי שעשה מלאכה לצורך ישראל, ואסור לכל ישראל להנות ממנה עד 'כדי שיֵעשה' (ראה לעיל), או שדינו כגוי שעשה עבור עצמו, ומותר להנות ממנה מיד במוצאי שבת.
ואחת השאלות שנדונו בהקשר זה היא – האם מותר לישראל לנסוע באוטובוס הנהוג בידי ישראל מחלל שבת אשר יצא לדרכו בשבת, או שצריך להמתין לאוטובוס הבא, שיצא מתחנת המוצא לאחר צאת השבת: יש אוסרים לנסוע בו, ויש שכתבו שאף אם הדבר מותר, יש בו משום ביזוי השבת; ויש המקלים בשעת הדחק.
[שו"ע שכה, ד-ה; ביאורים ומוספים דרשו, 21; וראה שו"ע שיח, א, ושם ד, ומשנ"ב טז]