יום שלישי ו' בתמוז תשע"ט
האם יש איסור 'תחומין' בחול המועד?
כפי שלמדנו, אסור מדרבנן לאדם להתרחק בשבת יותר מאלפיִם אמה (912-1,152 מטר, לשיטות השונות) מהמקום בו שהה ב'בין השמשות' שבכניסת השבת, ואיסור זה נקרא 'תחומין'. ויש אומרים שהתרחקות של שנים עשר 'מיל' (10.94-13.82 ק"מ), אסורה מדאורייתא.
ואיסור תחומין אסור גם ביום טוב, אלא שנחלקו הפוסקים לפי הדעה הנ"ל שתחום שנים עשר מיל אסור מדאורייתא, האם גם ביום טוב האיסור הוא מדאורייתא. ולהלכה, יש להקל בשעת הדחק ולהחשיבו כאיסור דרבנן.
ויש שכתב שלדעה שתחום שנים עשר מיל אסור מדאורייתא, אסור הוא גם בחול המועד, אולם מדברי הראשונים נראה שלכל הדעות אין בחול המועד איסור תחומין כלל.
[שו"ע שצז, א, ומשנ"ב א; ביאורים ומוספים דרשו, 2 ו־12, וראה שם, 4]
חפצי הפקר – האם מותר להוליכם מעבר לאלפיים אמה מהמקום בו היו בכניסת השבת?
בהמשך לאמוּר: בנוסף על איסור תחומין לאדם עצמו, אסור גם להוציא כל חפץ שברשותו, בין אם הוא שייך לו, ובין אם הוא מושכר או מושאל לו, אל מחוץ לתחומו של האדם. ולכן, אם חפציו נמצאים כבר מחוץ לתחומו, אסור להזיזם ממקומם. ונחלקו הפוסקים לפי הדעה הנ"ל שתחום שנים עשר מיל אסור מדאורייתא, אם גם בחפצי האדם האיסור הוא מדאורייתא. והיוצא מחוץ לתחום בשבת לצורך פיקוח נפש – יש שכתב שאינו צריך לצמצם בבגדיו כדי למעֵט באיסור תחומין.
ואין לחפצים תחום מצד עצמם, אלא רק מחמת בעליהם, ולכן, חפצי הפקר – אין בהם איסור תחומין, ומותר להוליכם אל מעבר לאלפיים אמה מהמקום שבו היו בכניסת השבת.
[שו"ע שצז, ג, ומשנ"ב ו-ז; ביאורים ומוספים דרשו, 9 ו־14]
האם מותר למדוד אלפיים אמה בפסיעות בשבת?
בהמשך לאמוּר: מי שנצרך לצאת בשבת ממקומו לצורך מצוה, ואינו יודע אם המקום שאליו צריך להגיע הוא מעבר לתחום של אלפיים אמה – רשאי למדוד את אלפיים האמות בפסיעותיו; דהיינו, ששיערו חכמינו ז"ל שפסיעה אחת של אדם בינוני היא אמה, בצירוף מקום הרגל והמרווח שבין רגל לרגל, כך שאלפיים פסיעות הן אלפיים אמה.
ושיעור זה, הוא באדם שגודל גופו ממוצע. והגבוה מהממוצע, או נמוך ממנו – ישער את אלפיים האמות בהתאם לגודל פסיעותיו.
אבל לצורך דבר הרשות, אינו רשאי למדוד את אלפיים האמות בפסיעותיו, כיון שמדידה שלא לצורך מצוה אסורה בשבת, משום 'עובדין דחול'.
[שו"ע שצז, ב, משנ"ב ה, וביה"ל ד"ה פסיעות; ביאורים ומוספים דרשו, 8]