הרב צבי וינברג
"וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת" (שמות כ', י"ד)
בבית יוסף (או"ח סוף סי' כז) הביא מהארחות חיים (הל' תפילין סי' יז), שכתב שתפילין של ראש טוב להיותם גלויים ונראים דכתיב (דברים כח, י), "וראו כל עמי הארץ" ואמר רבי אליעזר אלו תפילין של ראש (ברכות ו.) עכ"ל.
וכ"כ בשו"ע (שם סעי' יא) שתפילין של ראש טוב להיותם גלויים ונראים. (ועי' שו"ת מנחת יצחק (ח"י סי' ב) שדן לגבי התעטפות בטלית על התפילין של ראש, ומש"כ בדעת האריז"ל)
בשו"ת תשב"ץ (ח"א סי' ל) כתב שאפשר לכסות את התפילין, ואפי' שכתוב "וראו כל עמי הארץ" – אפשר לבאר זאת, שכשהתפילין מונחים במקום הראוי ע"י זה "וראו (וישמעו) כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". ומוכיח כן, שהרי אין הקב"ה מבטיח לישראל שיבואו האומות בארצם לראות תפילין שעל ראשם, אלא הכוונה שהאומות ישמעו, והביאור ב"וראו כל עמי הארץ" – הוא "ושמעו", כמו "וכל העם רואים את הקולות".
ובשערי תשובה (סי' כז סק"ח) מביא את התשב"ץ ומוסיף לבארו, שאפי' שיש איזה דרשה בהא ד"וכל העם רואים" שמדובר על המלאכים שנבראו מכל דיבור, (וכן מש"כ רש"י רואים את הנשמע), מכל מקום פשט הפסוק נאמר על שמיעה, רק שהוציא הכתוב זאת בלשון ראיה לדרשה, וכן כאן בפסוק ד"וראו כל עמי הארץ" – הכוונה שיהיה השמיעה ברור אצלם כאילו ראו בעיניהם ממש. [ועי' שו"ת הלכות קטנות (ח"ב סי' שטז) שמבאר מה ענין "רואין את הנשמע", וכ' שניתן כח הראיה לאוזן והכי דייק "מה ראתה אוזן אוזן ששמעה" (רש"י ריש משפטים), ואל תתמה, שמי שאמר לעין שתשמע יאמר לאוזן שתראה שהחושים מוצאם ממקום אחד, גם אמרו רואין את הנשמע והיה יכול לומר שומעין את הנראה"].
(קב ונקי)