השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
טלטול פמוטים לאחר שכבו הנרות
מה כוונת השו"ע כשכותב 'נר'? מדוע התירו חז"ל לטלטל כלי מאוס בשבת? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן רע"ט סעיף א' – סעיף ב' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
נר שהדליקו בו נרות שבת ('נר' הכוונה היא לכלי שבו מונח השמן שבתוכו מונחת הפתילה שאותה מדליקים) אפילו לאחר שהנר כבה, ולכאורה יש כאן כלי ריק, ללא שמן ללא אש וללא שלהבת, אסור לטלטל את אותו כלי, והטעם, כיוון שבבין השמשות הכלי היה 'בסיס לדבר האסור', שהרי הכלי היה בסיס לשלהבת, 'מיגו דאתקצאי לבהשמ"ש אתקצאי לכולא יומא', וכן לגבי השמן, גם אם הנר כבה באמצע ונותר שמן בכלי, השמן אסור בטלטול, כי בכניסת שבת, הוא היה בסיס לשלהבת, ויותר מזה, הרי בכניסת שבת היה אסור ליטול מהשמן, כי מי שמסתפק מהשמן שבנר, חייב משום מכבה, יוצא א"כ שהכלי והשמן בכניסת שבת שימשו את המוקצה, וגם אם במשך השבת המוקצה נעלם, דהיינו שהשלהבת נכבתה, אבל כיוון שבכניסת שבת הם היו בסיס לשלהבת, 'מיגו דאתקצאי לבהשמ"ש אתקצאי לכולא יומא'.
אסור לטלטל את הנר אפילו לצורך גופו ומקומו, והטעם מבאר המשנה ברורה, כיוון שהשלהבת עצמה אסורה בטלטול לצורך גופה ומקומה כי זה 'מוקצה מחמת גופו', כך הכלי והשמן שהם בסיס לשלהבת, אסורים בטלטול באופן מוחלט, ויש מי שהתיר ולא נראו דבריו.
י"א שמי שהוא 'אסטניס', כיוון שכלי זה שהדליקו בו, הוא מאוס, הכלי מוגדר כ'גרף של רעי', ואע"פ שהוא מוקצה מותר לסלקו, כי חז"ל הקלו משום כבוד הבריות, והמשנה ברורה מביא צד שאפילו מי שהוא לא אסטניס אם הכלי מאוס מאוד, מותר לטלטלו, וזה דווקא במקום שהוא יושב על השולחן, אבל אם הכלי נמצא במקום צדדי וזה לא מפריע לו כלל, מהיכי תיתי שמותר לאדם להתקרב אל הכלי וליצור מצב שזה מאוס עליו ולטלטל אותו?