חימום אוכל בשבת
* טס מתכת המונח על האש ('בלעך'), ויש בו מקום הרחוק מהלהבה במידה כזו שלא ניתן לחמם עליו תבשיל – נחלקו הפוסקים אם מותר להניח על מקום זה תבשיל בשבת.
* אסור לומר לגוי להניח תבשיל על הכיריים בשבת על מנת לחממו, ובדיעבד – אסור לאוכלו אף לאחר שיצטנן, עד שיחלוף במוצאי שבת זמן המספיק לחימום התבשיל.
* אסור לומר לגוי להניח תבשיל על גבי כיריים שעתיד להצית בהן אש לצורך עצמו, או להניח מאפה בתנור אפייה שעתיד להפעיל לצורך עצמו.
* אסור מדרבנן להניח תבשיל על כיריים וכיוצא בהן על מנת שיתחממו, כאשר יבוא לאחר מכן אדם אחֵר ויצית את האש.
איסור 'שהייה' במאכלים שונים
* בבשר חי שטעון בישול ממושך אין איסור 'שהייה'. ומכיון שסיבת ההיתר היא הבישול הממושך – בשר המושהה לצלייה, אשר אינה ממושכת כבישול, אינו בכלל היתר זה.
* השולחן ערוך והרמ"א נחלקו אם יש הבדל באיסור 'שהייה' בין צליית בשר בקר בוגר לצליית נתחי בשר בקר צעיר ובשר עוף.
* בפת, עוגה וכדומה, הנאפים בתנור – איסור השהייה הוא עד להיווצרות קרום חיצוני על פני המאפה או בתחתיתו. וכל מאפה שאם יחתכוהו לא יימשכו 'חוטי' בצק – אות היא כי כבר נוצר קרום במידה המתירה את השהייה.
* פירות וירקות שטובים לאכילה חיים ומבושלים, כגון תפוח ופלפל – אין בהם איסור שהייה אלא בבישול לדעת השולחן ערוך; אבל בצלייה, או בבישול לדעת הרמ"א – שאין איסור שהייה במאכל המבושל 'כמאכל בן דרוסאי' – אין איסור שהייה בפירות וירקות אלו אף כשאינם מבושלים כלל.
פרטים שונים בנוגע לאיסור 'שהייה'
* איסור 'שהייה' הוא מחשש שיעשו מלאכה להגדלת האש. ואם בוצעה חסימה באופן שעשיית מלאכה להגדלת האש תהיה כרוכה בטרחה להסרת החסימה – לדעת השולחן ערוך, אין החסימה מתירה את איסור השהייה; ולדעת הרמ"א – במקרה של חסימה כזו אין איסור שהייה, אך יש איסור 'חזרה', שאיסורו הוא (גם) משום שנראה כמבשל בשבת.
* בכל אופן שהשהו מאכל לצלייה על גחלים, אין להסירו בשבת מעל גבי הגחלים הנוגעות בו כל עוד אינן כבויות, כדי שלא לעבור על איסור 'מבעיר' ו'מכבה'.
* תבשיל או צלי שהשהו אותו באופן האסור במזיד – אסור לאוכלו. אולם אם אופן השהייה שנוי במחלוקת אם יש בו איסור 'שהייה – מותר לאוכלו.
* נחלקו ראשונים אם יש בישול אחר בישול בדבר נוזלי שהצטנן. השולחן ערוך פוסק כדעת האוסרים, והרמ"א סובר שאם לא הצטנן לגמרי ניתן להקל.
* מקרר ששכחו לנתק בו בערב שבת את נורת התאורה הנדלקת בעת פתיחתו – נחלקו הפוסקים אם מותר לומר לגוי לפותחו כאשר ידוע לו שהנורה תדלק בעת הפתיחה.