מה נחשב שתשמישי קדושה?
האם חלה קדושה על ארון הספרים הביתי ואסור לזרוק חלקים ממנו לפח?
האם מותר לזרוק ציצית שנפסלה לפח?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן קנ"ד סעיף ג'
– דיני תשמיש קדושה ונרות בית הכנסת –
תשמישי קדושה שבלו | תשמישי מצוה שבלו | מה הם תשמישי קדושה? | מה דין תשמיש דתשמיש? | מה נחשב לתשמיש, ומה נחשב לתשמיש דתשמיש? | מה דין ארון ספרים לענין קדושה? | מה ההיתר בימינו שלא נוהגים בו קדושה?
תשמישי מצוה שבלו ואינם ראויים לתשמישם, מותר לזורקם לאשפה, כגון ציצית שנפסלה, וכן לולב לאחר מצוותו, ולכתחילה ראוי לנהוג בהם מנהג של כבוד אבל זה לא מעיקר הדין, וכל זה נאמר בתשמישי מצוה, אבל תשמישי קדושה שבלו, צריך לנהוג בהם עדיין דיני קדושה, דהיינו שאסור לזרוק אותם, או להשתמש בהם תשמיש חול, אלא צריך לגנוז אותם בדרך כבוד.
תשמישי קדושה זה ס"ת, תפילין, מזוזות וכן מה שמשמש את הס"ת והתפילין, נחשב לתשמישי קדושה, והני מילי בתשמישי קדושה עצמם, אבל תשמיש דתשמיש אין בו ענין של קדושה אחר שבלה, וההגדרה בזה, מבואר במ"ב, שתשמיש הוא דבר שנוגע בקדושה עצמה, כגון, תיק של תפילין, מעיל של ס"ת, בימה שמניחים עליו את הס"ת, ותשמיש דתשמיש כגון, פרוכת של ארון הקודש.
תשמיש קדושה אינו דוקא ס"ת או תפילין, אלא כל ספרי קודש ומשמשיהם לאחר שבלו, צריך עדיין לנהוג בהם קדושה, וארון ספרים שמשמש לספרי קודש, לכאורה הוא תשמישי קדושה ואסור לזורקו, ויכול לקנות בדמיו ספר קודש אחר, ויש שרוצים לומר שהספרים שלנו שכרוכים, אז הכריכה נחשבת לתשמיש וממילא הארון נחשב תשמיש דתשמיש כי הוא נוגע בכריכה שע"ג הספר, אבל לכאו' אין זה נכון כי לפעמים הוא נוגע גם בספר כגון חוברות של דברי תורה שהארון נוגע בדפים עצמם, וממילא הארון נחשב לתשמיש קדושה.
החזו"א אומר שמכיון שהיום מניחים בארון ספרים גם שאר דברים, ממילא נחשב הדבר שיש כאן התנאה שהוא לא מקדיש את הארון לספרי קודש דוקא, או בימה של ס"ת שמניחים עליה קופות צדקה, שכיון שזה הרגילות הוי כהתנו מעיקרא שלא מיחדים אותו לס"ת בלבד, ובאמת יש שמקפידים להניח את הס"ת ע"ג מפה מיוחדת, וכאשר מחזירים אותו למקומו, מקפלים את המפה, כך שהמפה התחתונה לא משמשת עבור הס"ת, אלא זה רק תשמיש דתשמיש, ואז זה מהודר ביותר.