השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
נשיאת 'קמיע' בשבת ברה"ר
למי מותר לצאת בקמיע בשבת? באיזה צורה מותר לצאת עם קמיע? ומה הדין בקמיע שכתוב בו רק 'סימנים' ולא כתב ממש? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן ש"א סעיף כ"ה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
'קמיע' שהוא מחזיק ביד, אסור לצאת בו בשבת, ואם לובש את הקמיע, והיא קמיע שמרפאת, אנחנו רואים אותה כחלק מהלבוש של החולה, ומותר לצאת בה בשבת, ויש שתי אפשרויות שבהם הקמיע נקראת שהיא לרפואה, יש 'איתחזק גברא', ויש 'איתחזק קמיע', ונבאר:
'איתחזק גברא' דהיינו, אדם שכתב לחש מסוים באיגרת והניחו על חולה ונתרפא, וכתב את אותו לחש באיגרת אחרת פעם שנייה, ונתן אותו לחולה שני ונתרפא, וכן עשה פעם שלישית, יש בזה איתחזק גברא, וגם כאשר יכתוב אותה שוב, מותר לצאת בה בשבת, ודווקא אותו אדם באותו לחש בג' פעמים.
'איתחזק קמיע' דהיינו, שאדם כתב קמיע, ונתרפא בה חולה, ואת אותה קמיע לבש אדם אחר ונתרפא, וכן אדם שלישי ונתרפא, הקמיע הוחזקה, ומותר לצאת בה בשבת.
אדם שכתב ג' אגרות נפרדות וכל איגרת ריפאה ג' בני אדם, איתמחי גברא ואיתמחי קמיע.
באופן שהמומחה כתב ג' פעמים את אותו לחש וריפא ג' אנשים וממילא הוחזק הגברא, והלך וכתב קמיע רביעית וריפא בה ג' אנשים, אנחנו לא מחשיבים את הקמיע הזאת כ - 'איתחזק קמיע', אלא זה מצטרף לחזקה של הגברא, וא"כ היכן מצוי הדין של השו"ע שאמר שיש מושג של איתחזק גברא ואיתחזק קמיע? המשנה ברורה מבאר זאת, אבל קודם לכן נבאר מה הנפק"מ אם זה מחמת הגברא או מחמת הקמיע? ומבאר המשנה ברורה באופן שהגברא הפסיק להיות מומחה כגון שכתב קמיעות אחרות והיא לא ריפאה, בזה גם האיגרת הרביעית שכתב והיא ריפאה ג' פעמים, אסור לטלטל אותה בשבת, כי אנחנו תולים אותה בחזקת הגברא ואם גם הגברא התבטל, הקמיע לא שווה כלום.
אדם שכתב ג' קמיעים לאדם אחד והם ריפאו אותו ג' פעמים, אין בזה 'איתחזק', כיוון שיש כאן ג' איגרות נפרדות, ומה שהחולה נתרפא, הוא משום שמזלו גרם.
מותר לצאת בקמיע של מומחה בין אם הוא של כתב גמור או רק סימנים, ובין חולה שיש בו סכנה ובין חולה שאין בו סכנה, כיוון שזה כמו לבוש, ואפילו לא אחזו החולי, והוא תולה אותו כדי שלא יחלה, מותר, ומותר לקושרו ולהתירו ברה"ר, אבל לא יקשרנו בשיר ובטבעת ויצא בו לרה"ר, שאז יגידו שהוא יוצא בו לשם תכשיט.