איסור 'אמירה לגוי' בשבת
* חכמינו ז"ל אסרו לומר – אף בימות החול – לגוי לעשות בשבת דבר האסור לישראל. ובשבת עצמה – יש איסור נוסף באמירה זו – 'ממצוא חפצך', שמחמתו אסור לומר לגוי אף לעשות מלאכה בחוֹל.
* אמירה לגוי לעשות מלאכה בשבת – אסורה גם בדרך רמז; ורק במלאכות מסוימות, מותר לרמוז בשבת בצורת 'סיפור'; ובחוֹל מותר לרמוז לעשותן בשבת אף בצורת ציווי.
* במקרים הבאים התירו חכמינו ז"ל אמירה לגוי לעשות מלאכה בשבת האסורה מדרבנן: א. סיוע לחולה, ואף אם אינו חולה בכל גופו. ב. 'צורך הרבה'. ג. צורך מצוה.
* נחלקו הפוסקים בנוגע למקרים אלו בהם מותרת אמירה לגוי לעשות מלאכה דרבנן, האם מותר גם לישראל לעשות פעולה שהיא 'שבוּת דשבוּת', דהיינו פעולה המורכבת משני איסורים דרבנן.
* פעולה שניתן לעשותה הן באופן האסור בשבת מדאורייתא והן באופן האסור מדרבנן, בשווה – מותר לומר לגוי לעשותה במקרים בהם מותרת אמירה לגוי לעשות מלאכה דרבנן.
דיבורי חול בשבת
* אסור לדבר בשבת על דברים האסורים בשבת אשר עתיד לעשותם בימי החוֹל. ואין הבדל בין דיבור המועיל לעשיית המלאכה, לבין דיבור שאינו מועיל, ואף אם אומר זאת בינו לבין עצמו.
* מותר לומר בשבת "מחר אלך למקום פלוני", למרות שמתכוון לנסוע למקום זה ברכב, אך אסור לומר "אסע למקום פלוני (ברכב)", כיון שנסיעה זו אסורה בשבת.
* מותר לספר בשבת על קניות שערך, ועל מחירֵי מוצרים שקנה, וכדומה. אולם, אם יודע שאחד השומעים מתכוון אף הוא לקנות אחד ממוצרים אלו, אסור לדבר עמו על מחירו.
* אסור להרבות בשיחה בטֵלה בשבת, אף כאשר אין בה איזכור של עשיית מלאכה או עסקי חולין. ומי שמתענג בסיפור חידושים ומאורעות – מותר לו להרבות בכך, אם כי הדבר אינו רצוי.
הלוואה בשבת
* הלווה מחבירו בשבת דברי מאכל וכדומה, לא יאמר לו "הַלְוֵנִי", אלא "הַשְׁאִילֵנִי". ובשפה שאין בה הבדל בין הלוואה להשאלה, יאמר: "תן לי". וכן השואל חפץ מחבירו, לא יבקש זאת בלשון הלוואה.
* אין פורעים הלוואה (של דברי מאכל וכדומה) בשבת בלשון 'פֵּרָעוֹן', אלא בלשון 'החזרה'; ואף זאת לא התירו אלא בדבר שיש בו צורך לשבת, ורק כאשר יש בלשון המדוברת הבדל בין פרעון להחזרה.
איסור 'שטרי הדיוטות'
* חכמינו ז"ל אסרו לקרוא בשבת שטרי חוב ורישומי חשבונות כספיים, אם משום שבקריאה זו עוברים על איסור 'ממצוא חפצך'; ואם מחמת החשש כי במהלך הקריאה ימחק הקורא חלק מהכתוב. ואיסור זה מכונֶה 'שטרי הדיוטות'.
* בנוסף לאיסור האמוּר, אסרו חכמים לקרוא גם כתבים מסוימים שאין בהם עסקי חולין, ואין בהם חשש מחיקה חלק מהכתוב, מחשש שעל ידי קריאה זו ימָּשכו לקרוא בכתבים שיש בהם עסקי חולין או חשש מחיקה. וכתבים שיש בקריאתם צורך הגוף, או צורך מצוה, אינם בכלל איסור זה.
* מותר לעובדים במוסד, בבית חולים וכדומה, להחליף תורנות של שבת תמורת תורנות ביום אחר, ואין בכך איסור 'שכר שבת'.