השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
בקשות פרטיות בתפילות השבת
על אלו חלומות מתענים בשבת? האם המתענה בשבת אומר 'עננו' בתפילתו? אדם שאוכל בכל השבוע את האוכל שאוכל בשבת, כיצד יעשה שיהא ניכר שסועד לכבוד שבת? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן רפ"ח סעיף ה' – סעיף ז' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אסור להתענות בשבת, וכן אסור לאחר את סעודת השבת יותר מדאי, כיוון שזה גורם עינוי , ושבת ניתנה לעונג, ותענית חלום מותר להתענות בשבת, כי התענית היא עונג עבורו, ואדם שלא מקפיד על החלום, לא יתענה, ואפילו אם הוא מקפיד על החלום הרע אבל הצער של מניעת האוכל גובר על הצער של החלום הרע, לא יתענה, כי שבת ניתנה לעונג ולא לצער, וכשמתענה בשבת, צריך כל השבת 'לבלות' בתורה ובתפילה ולא יבזבז את זמנו לריק.
על אלו חלומות מתענים?
י"א שמתענה על חלום שראה אותו ג' פעמים, וי"א שבזמן הזה אין תענית חלום בשבת, כיוון שאנחנו לא יודעים מהו חלום טוב או חלום רע, והעולם אומרים שנמצא בספרים קדמונים שעל ג' חלומות מתענים בשבת.
א. הרואה ס"ת שנשרף, ובמשנה ברורה מוסיף, שה"ה אם רואה תפילין שיש בהם פרשיות שנשרפו, ודווקא נשרפו ולא נפלו, אבל נביאים וכתובים לא.
ב. הרואה יוה"כ בשעת נעילה.
ג. הרואה קורות ביתו או שיניו שנפלו, ומביא המשנה ברורה בשם המדרש לעניין קורות ביתו, שהייתה אשה שחלמה שקורות ביתה נופלים, ופתרו לה את זה שתלד בן זכר, וכך הווה, א"כ לא מוכרח שזה חלום רע, ומה שכתוב שכששיניו נפלו זה חלום רע, זה הכל אם לא היה לו כאב שיניים, אבל אם היה לו כאב שיניים, סביר להניח שכיוון שחשב על השיניים ביום, חלם על כך בלילה, ואדם שרואה שלחייו נפלו, הוא חלום טוב, שהדבר מראה שמתו היועצים עליו רעה.
מביא המשנה ברורה בשם השל"ה, שלא להתענות תענית חלום בשבת, אלא יתענה שני ימים אחרים תמורת השבת, שהרי אם היה מתענה בשבת, היה מתענה שבת וראשון, בשבת משום החלום הרע, ובראשון על כך שהתענה בשבת.
המתענה בשבת אומר 'עננו' אחר שיסיים תפילתו, ומביא המשנה ברורה שיאמר זאת לפני 'יהיו לרצון', ויאמר אחר תפילתו 'רבון העולמים גלוי וידוע' וכו' וכמו בכל צום, ואומר המשנה ברורה, שבקשות פרטיות על פרנסה אסור להתפלל בשבת, אבל חרטת עוונות, זה טוב לומר אפילו בשבת.
אדם צריך לאכול בשבת כפי הזמן שזה עונג בשבילו, ואם עדיף לו להקדים ולאכול, יקדים, ואם עדיף לו לאחר, שיאחר, אבל לא יאחר הרבה זמן, ואומר הרמ"א, שאדם שאוכל בשבת כמו שאוכל בכל יום, א"כ במה יראה שהסעודות שאוכל בשבת הם 'סעודות שבת'? אלא ישנה בשבת בכך שיקדים או יאחר את הסעודה.