השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
למה אסור לרכוב על בהמה בשבת?
אדם שעלה במזיד על בהמה בשבת, האם מותר לו לרדת? באיזה אופן מותר לפרק משא מע"ג הבהמה בשבת? ובאיזה מקרה מותר לגרום 'ביטול כלי מהיכנו'? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן ש"ה סעיפים י"ח – י"ט במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אסור לרכוב על בעלי חיים בשבת, מחשש שמא יחתוך זמורה' כדי להנהיג בה את הבהמה, ויתחייב בזה משום 'תולש' שזה תולדה של 'קוצר', וכן כל שימוש שהוא על הבהמה ואפילו שימוש שאין בו חשש שיחתוך זמורה, וכגון שרצו לשעשע את התינוק והיו משפשפים אותו על גבי הבהמה, בכ"ז גם זה אסור, ואפילו רצה לרכוב על הבהמה במקום שלא שייך שיחתוך זמורה וכגון במדבר, בכ"ז גזרו משום לא פלוג, וכן אסור להשתמש בצידי הבהמה, וכגון, בהמה המוליכה 'קרון', אסור לאדם לשבת ע"ג הקרון, כי זה נקרא צידי הבהמה ואסור, ומותר רק בצידי צדדים, וכגון שנשען על העגלה.
אדם שעבר ועלה על הבהמה, ירד, והחידוש בזה מבאר המשנה ברורה, שזה לא כמו עולה על האילן, וכמבואר לקמן (של"ו) שאסור לעלות ע"ג אילן בשבת, ואם עלה לא ירד עד מוצ"ש, קמ"ל שבנידון שלנו זה לא כך, ואם עלה על הבהמה ואפילו במזיד, ירד, משום 'צער בעלי חיים', ומטעם זה הקלו חז"ל קולא נוספת בזה, שפורקים מעליה משאוי ואפילו שהמשא הוא מוקצה, אבל לא יטלטל את המוקצה בידיים, אלא מכניס את ראשו תחת המשא ומסלקו לצד אחר והוא נופל מאליו.
קרון שיהודי מנהיגו בשבת, אסור לשבת בו משום 'מחמר', וגם כאשר גוי מנהיג את הבהמה אסור, כיוון שמשתמש בבעלי חיים.
משום 'צער בעלי חיים' חז"ל התירו איסור של 'ביטול כלי מהיכנו', דהיינו, בהמה שנפלה לאמת המים, ובמצב שהיא עומדת עכשיו היא עלולה למות, כגון שהמים עמוקים וגם לא יכול לתת לה מזונות כשהיא נמצאת במים, מותר לזרוק לה כרים וכסתות לתוך המים כדי שהיא תגביה את עצמה בכך ותעלה מהמים, ואע"פ שמבטל כלי מהיכנו, שהרי כאשר הכרים והכסתות רטובים, הם לא ראויים לשימוש ואסור לקחת כלי הראוי לשימוש ולהפוך אותו ללא ראוי לשימוש כיוון שיש בזה בעיה של 'סותר', בכ"ז משום 'צער בעלי חיים' שזה איסור דאורייתא וזה נלמד מ'פריקה וטעינה', התירו ביטול כלי מהיכנו.