השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
באלו אופנים מותר לאדם בשבת לחרוט קו בספר ע"י הציפורן? • שני חלקי בגד שנפרדו ויש חוט המחבר ביניהם, באיזה אופן מותר בשבת להדק את החוט? • ואותם בגדים הנמתחים ומשתחררים ע"י חוט הקבוע בתוכם, האם מותר ללובשם בשבת? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן ש"מ סעיף ה' – ז' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
מותר בשבת לחרוץ בציפורן כעין קו לזיכרון, דהיינו, אדם שעיין בספר בשבת, ומצא בו טעות, ורוצה לזכור את הטעות כדי שבמוצ"ש לא יצטרך לחפש אותה שוב, מותר לו לחרוץ בציפורן, אבל רק בג' תנאים:
א. חורץ בציפורן ולא בכלי.
ב. חורץ קו ולא כמין אות.
ג. חורץ ע"ג קלף שזה דבר שאינו מתקיים, ולא ע"ג נייר שזה דבר המתקיים.
כאשר שתי חלקי הבגד נפרדו אחד מהשני ויש חוט שמחבר אותם, אסור למתוח את אותו חוט ולהדק אותם, והעושה כך, חייב משום 'תופר', ודווקא כשעושה קשר בחוט, ואפילו שעשה קשר שאינו של קיימא, בכ"א אם זה חיבור המתקיים ולא מתפרק, חייב, ואם עשה קשר של קיימא חייב שתים, משום תופר ומשום קושר, ואם עשה ג' תפירות, חייב גם אם אין שם קשירה, ולעניין איסור, י"א שאסור אפילו בלי קשר כלל.
המ"ב דן, בסיכה שתלויה בבגד ליופי, האם יש בחיבור שלה משום תופר או לא, ומביא מהקרבן נתנאל, שיש בזה איסור דרבנן, ומובא מהחזו"א שחולק, וסובר שהדבר מותר, ומנהג העולם להקל, ואין בזה משום תופר, כיוון שזה לא חיבור אמיתי, שהרי חיבור אמיתי בין שני חלקים זה רק ע"י תפירה ולא ע"י ברזלים, ודומה הדבר לאדם הקושר שני בגדים במנעול, שאין בזה משום תופר.
אותם הבגדים שעשויים באופן שמותחים אותם כשלובשים אותם והם מתהדקים ע"ג הגוף, וכאשר רוצים לפשוט אותם, מרפים אותם, ההידוק וההרפיה יש בהם משום תופר, אא"כ מדובר באופן שהחוט עובר בנקבים שהם רחבים, ויש תפירה סביב הנקב, וגם שזה עשוי לפתוח ולסגור תמיד, שבכה"ג זה כמו כפתורים שהדבר מותר, כיוון שזה עשוי לכך.