לדעת רוב הראשונים מותר להניח קרח או נוזל קרוש כנגד האש או מקור חום אחר כדי להמיסו, אך אין לרסקם או להמיסם בידים. ויש מן הראשונים שאסר זאת משום פעולת 'מוליד' [יצירת דבר חדש] האסורה בשבת; ויש אומרים שלדעתו אסור הנוזל לאחר המסתו משום איסור 'נולד'. המחבר פסק כדעת המתירים, והרמ"א הביא את דעת האוסר, ומוסיף כי נהגו להחמיר, ובמקום הצורך יש להתיר.
והפשרת חלב קפוא - לדעת הגרש"ז אויערבך מותרת אף לדעת הרמ"א, כיון שמפאת חשיבותו שֵׁם 'חלב' עליו אף בעודו קפוא, וממילא אין בהפשרתו 'הולדת' דבר חדש; ולדעת הגרי"ש אלישיב דין חלב כדין מים. וכן הפשרת גלידה או הקפאתהּ - דעת הגרש"ז אויערבך שהן מותרות לכל הדעות, כיון שבשני המצבים היא נחשבת כאוכל ולא כמשקה. והקפאת מים - יש אומרים שאסורה אף לדעת המחבר, ויש אומרים שמותרת אף לדעת הרמ"א; והוסיף הגרי"ש אלישיב כי אף לדעת האוסרים מותר להכניס מים למקפיא על מנת לצננם, ואין לאסור זאת מחשש שמא ישכחום שם ויקפאו.
[משנ"ב שכ, לד; ביאורים ומוספים דרשו, 34]