יום ראשון י"א תשרי תשע"ח
האם איסור 'שהייה' אמוּר גם בתבשיל המבושל לגמרי?
חכמינו ז"ל אסרו להשהות בשבת ישירות על האש סיר ובו תבשיל, מחשש שאם יראה בשבת שהתבשיל אינו מתבשל כראוי, עלול הוא לעשות מלאכה כדי להאיץ את הבישול. לדעת השולחן ערוך, איסור זה אמוּר אף בתבשיל שהתבשל לגמרי, אלא אם כן תוספת הבישול אינה רצויה לבעלי התבשיל; ולדעת הרמ"א רק בתבשיל שטרם התבשל 'כמאכל בן דרוסאי'. ונחלקו הפוסקים אם כמאכל בן דרוסאי הוא חצי הבישול או שליש הבישול, ולכתחילה יש להחמיר. [משנ"ב רנט, עניני שהיה והטמנה; ביאורים ומוספים דרשו, 17-18; וראה שו"ע רנג, א]
באיזה מאכל אין איסור 'שהייה' כאשר אינו מבושל?
תבשיל שמעורב בו בשר חי שלא התבשל כלל – אין בו איסור 'שהייה', משום שבלאו הכי לא יהיה התבשיל מוכן לסעודת ליל שבת, והאדם מסיח את דעתו ממנו, ולא יעשה כל מלאכה כדי למהר את בישולו, שהרי במשך הלילה יתבשל מאליו. והיתר זה אמוּר דווקא כשמניחו על האש בסמוך לשקיעת החמה, באופן שלא יתבשל כלל עד לכניסת השבת; וכמו כן הוא אמוּר רק בבשר חי וכיוצא בו, שבישולם אורך זמן רב; ולא בדברים המתבשלים במהירות. [משנ"ב רנט, עניני שהיה והטמנה; ביאורים ומוספים דרשו, 19, 20, 21 ו־23; וראה שם רנג, 30, לענין הכיריים שבזמננו]
האם מותר להניח בשבת מאכל בסמוך לכיריים כדי לחממו?
הנחת מאכל בסמוך לכיריים כדי לחממו, או כדי לשמור את חוּמו – אין בהּ איסור 'שהייה', והיא מכונה 'סמיכה'. והסמיכה מותרת אף בשבת; ויש שאוסרים זאת בתבשיל שלא היה מונח שם מערב שבת. ובמאכל שקיים חשש שיתבשל – אסורה הסמיכה בשבת בכל מקרה; והיינו – תבשיל יבש שאינו מבושל לגמרי, כולל פירות וירקות שנאכלים חיים; או תבשיל לח – דהיינו מים, מרק, או תבשיל שיש בו רוטב – צונן. ו'צונן' – לדעת השולחן ערוך פירושו כל שאין 'היד סולדת בו', ולדעת הרמ"א, רק כשאין בו כבר חמימות. [משנ"ב רנט, עניני שהיה והטמנה; ביאורים ומוספים דרשו, 30 ו־33]