השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
נעילת דלת שאינה בשימוש תדיר
באיזה אופן מותר לסתום פירצה בחומה ע"י חבילות קוצים? ומה החילוק לדינא בין דלת שעשויה מלוח אחד לבין דלת העשויה מכמה חלקים? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן שי"ג סעיף ג' – סעיף ד' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
פתח אחורי של 'רחבה' שאינו כ"כ בשימוש, והניח שם דלת, האם מותר לנעול את אותה דלת בשבת, דאולי זה כמו 'מוסיף על הבניין', מכיוון שהדלת לא עשויה לפתוח ולסגור תמיד, וממילא כאשר נועל אותה, 'מיחזי כבניין', או כאשר יש פירצה בחומה והניח שם חבילות של קוצים כדי לסתום את הפירצה, האם הדבר מותר, שהרי לפעמים הוא משתמש באותו פתח, אבל בדרך כלל זה לא פתח שעשוי לשימוש, וממילא כאשר הוא סותם אותו בקוצים יש בזה בעיה של 'מיחזי כבניין'? מבואר בשו"ע, שאם יש להם קיר, או שהיה פעם קיר ועכשיו הקיר איננו אבל ניכר שהיה קיר, זה נחשב כדלת ולא כסתימה, ולכן נועלים בהם אפילו שהם נגררים בארץ, ורק שיהיו קשורים ותלויים בדלת, ואם אין קיר וגם לא היה קיר, לא נועלים בהם אא"כ הם גבוהים מהארץ, שגם כאשר הוא פותח את הדלת, שהדלת לא תהיה ע"ג הקרקע אלא מוגבהת מהקרקע, וא"כ יוצא שהחילוק בין יש להם קיר לבין אין להם קיר, הוא האם צריך שגם כשהדלת פתוחה שהיא תהיה מוגבהת מהקרקע ועי"ז תראה כדלת ולא כסתימה.
דלת שעשויה מלוח אחד, שזה מראה שזה דלת גרועה, או שאין לה איסקופה התחתונה וכשפותחים, שומטים אותה ועוקרים אותה, אין נועלים בה אפילו שיש לה 'ציר', שהרי היא דלת גרועה, ומביא המ"ב, שהרמב"ם סובר שדין זה הוא רק אם יש 'תרתי לריעותא', דהיינו, גם שעשויה מלוח אחד, וגם שאין לה איסקופה, ומוסיף הרמ"א, שאם הדלת עשויה מכמה חלקים, אע"פ ששומטים אותה כשפותחים אותה, אם יש לה איסקופה, אין בעיה, וכן מקום שנועלים בקרשים הרבה, ויש חקיקה למעלה ולמטה שמכניס בהם הקרשים שדינם כדלת הואיל ואינם לוח אחד בכל הדלת, ואין בזה בעיה של מיחזי כבניין, כי יש לזה צורה של דלת, וצ"ע האם הרמ"א יסתדר עם שיטת הרמב"ם.