- מצוה למנות את החודשים מניסן ולא כמספרם של אומות העולם
הרמב"ן על הפסוק "החודש הזה לכם ראש חודשים" (שמות יב, ב), כותב שיש מצוה למנות את החדשים מניסן, זכר ליציאת מצרים. וכתב ה'חתם סופר' (תורת משה פר' בא): "וזה תוכחת מוסר שנכתוב בהמכתבים וכדומה 'יום ראשון בשבת וחודש ראשון', ולהעיד על בריית שמים וארץ בששת ימים וינח ביום השביעי ועל יציאת מצרים – לא ח"ו כמספרם של אומות העולם".
- יש סוברים שמדינא אין איסור להזכיר את מנין החודש הלועזי
דעת הגר"מ שטרנבוך שליט"א (תשובות והנהגות ח"א סי' תתל) שמדינא אין חשש איסור לכתוב במנין החדשים של הנוצרים, שכן גם בזמן חז"ל כתבו שטרות לפי מנין היוונים. וכל מה שחייבים למנות את ניסן כחודש ראשון הוא רק לפי חשבון שלנו שמונין לפי הלבנה, אבל לחשבונם שמונין לפי החמה אזי לא שייך למנות בזה מניסן כראשון, ובוודאי מותר. ואמנם החתם סופר זצ"ל העלה שמקיימין מצוה בזה שמונים לפי ניסן, אבל מדינא נראה שאין שום איסור להזכיר חדשים לפי מנין החמה. ומוסיף שכן סיפר לו מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל, שאביו הגר"ח מבריסק זצ"ל שילם ליהודי שכירות כפי חדשיהם כמו שנצטוה ולא חשש כלל.
- האם מותר להזכיר את שמות החודשים הלועזיים?
במקום הצורך כתבו האחרונים שניתן לכתוב את שמות החדשים של אומות העולם, כגון 'מרץ', 'אפריל' וכיוצא, אבל לא יזכיר את מנין ומספר החודש. וכפי שהאריך לבאר זאת הגה"צ רבי ישכר שלמה טייכטל זצ"ל בספרו שו"ת 'משנה שכיר' (ח"ב סי' יח), שאין קפידא בשמות החדשים, כי השמות אינם מן התורה, ושמות החדשים שישנם בידינו הם שמות שלקחו מן הגוים, וא"כ אין נפק"מ באיזה שם יכנה את החודש, רק שידקדק שמנין החודש יהיה למנין שצותה התורה, דהיינו שלא יכנה את חודש אפריל החודש 'הרביעי', כי הרי הוא רביעי ביחס לחודש ינואר ולא לחודש האביב – חודש ניסן.
- יש סוברים שעדיף להזכיר את מנין החודש הלועזי, ולא את שמו
בספר שו"ת ציץ אליעזר (ח"ח סי' ח) כתב ששמות החודשים הלועזיים רומזים לעבודה זרה, ולכן אין להזכירם, ועדיף במקום זאת להזכיר את המספר, ויסיים בלשון למה"נ – "למנהג הנהוג", דהיינו שזהו המנין אזרחי הנהוג, ומרמז בזה שני דברים: ראשית, שבא לאפוקי שאינו מכוון כלל לספירת הנוצרים, ושנית, שבכך הוא מדגיש שרק מחמת ההכרח הוא משתמש במנין זה, כיון שהוא המנין האזרחי המקובל וזקוק לו לצרכי מסחר וכדומה. וראה באריכות בקובץ בית אהרן וישראל (גליון ס"ח מעמ' צט ואילך) מה שהאריך חכ"א לדחות דבריו, ושכן עמא דבר לכתוב שמות חודשי השנה ולא מספר החודשים למנינם. ומכל מקום יש כאלו המדקדקים במצוות שנוהגים לכתוב את החודש הלועזי רק בראשי תיבות – ינו' פברו' וכו', כי שמא יש בהם משום הזכרת שמות של ע"ז.
- "עלינו להתגאות בחישוב תקופות ושנים כפי מנין שלנו דווקא"
הגר"מ שטרנבוך (שם) מסיים למסקנה: "אמנם נאה הדבר ויאה שכל כותב לחבירו יכתוב כפי הלוח העברי שלנו, שעלינו להתגאות בחישוב תקופות ושנים כפי מנין שלנו דוקא, ולשבח בכך את הקדוש ברוך הוא שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם". ומוסיף שלדעת החת"ס הנ"ל לכאורה היה כדאי גם לכתוב תמיד מנין החודש, כגון: בחודש תמוז לכתוב: "חודש הרביעי חודש תמוז", ונקיים בכך מצות עשה, אבל לא נהגו כן.
(ע"פ מאמר בגיליון 'בית מדרש')