הרב יהודה יעקבזון
חכמינו ז"ל אסרו להשתמש באילן בשבת, מחשש שמא יכשלו בתלישת ענפים ועלים, האסורה משום מלאכת 'קוצר'. ולכן אסור לטפס, לשבת, או להשען על האילן, וכן אסור להניח עליו חפצים או לתלותם עליו. וכל זה אסור אף לצורך קיום מצוה דאורייתא אשר לא ניתן לקיימה ללא שימוש באילן.
ואם טיפס על האילן בשגגה, מותר לרדת מעליו, על אף שהירידה נעשית תוך כדי שימוש באילן, משום שעצם הישיבה על האילן גם היא אסורה. אולם, אם טיפס עליו במזיד – קנסוהו חכמים שלא ירד בשבת. ויש שכתב שאף אם טיפס במזיד, אם יכול לרדת בקפיצה ללא השתמשות באילן – עדיף שיקפוץ וירד, משימשיך לשבת שם במשך כל השבת; וכן אם התיישב על האילן בצורה שהקימה ממנו אינה מהווה השתמשות באילן – יקום מיד.
ועוד אסרו חכמים ליטול חפץ המונח על גבי האילן, משום שנחשב בכך כמשתמש באילן, ומחשש שמא ישען על האילן בעת שנוטל את החפץ; ולכן, אם נפל בגד או כדור על גבי האילן, אסור להורידו. ויתֵרה מזו – חפצים שרגילים להשתמש בהם תדיר וגם בשבת, אסור להותירם בערב שבת על גבי האילן, מחשש שמא ישכח ויורידם בשבת.
וכחלק מאיסור השימוש באילן, אסור גם להשתמש ב'צִדי האילן', דהיינו בדבר התלוי על האילן. ולכן אסור לתלות בגד על גבי מסמר הנעוץ באילן, או לשכב בערסל התלוי על האילן. אולם, מותר להשתמש ב'צִדי צדדים' של האילן, ולכן, לדוגמה, אם הערסל אינו תלוי ישירות על האילן, אלא על חבל הקשור לעץ, מותר לשכב בו, כיון שהחבל הוא 'צִדו' של האילן, והערסל הוא 'צִדו' של החבל, והרי זה צדי צדדים; והיתר זה הוא בתנאי שהאילן אינו מתנדנד בעת השימוש בצדי צדדיו.
[שו"ע או"ח שלו, א, ומשנ"ב ב, ג, ה, ו, ז ו־יא; ביאורים ומוספים דרשו, 2, 5 ו־7; וראה שם, 6]