היום נעסוק בנושא: הפסוק 'שמע ישראל'
יום שלישי יט כסלו תשעו
מה השתנה בכוונה בקריאת שמע לאור המבטא הרווח בימינו?
בקריאת המילה 'אחד' שבפסוק הראשון של קריאת־שמע, יש לכוון לקבלת עול מלכות ה' וייחודו בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם. יש שכתבו לכוון חלק מכוונה זו בעת הגיית האות ח' וחלקה בעת הגיית ה־ד', ויש שכתבו לכוון הכל בהגיית ה־ד'; ומי שהאריכות בהגיית האותיות מפריעה לכוונתו - יש שכתב שרשאי לכוון לאחר גמר האמירה. ולפי המבטא הרווח בימינו לא ניתן להאריך בהגיית האות ד', ועל כן הורו הפוסקים להתחיל את הכוונה בעת הגיית האות, ולסיימה לאחר מכן. [סעיף ו וס"ק יח; ביאורים ומוספים דרשו, 11]
מהו סדר הטיית הראש בעת אמירת המילה 'אחד'?
כאמור, יש לכוון בעת אמירת המילה 'אחד' להמלכת ה' בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם. בהתאם לכך, יש שנהגו להטות את הראש לכל הכיוונים: מעלה, מטה, מזרח, מערב צפון ודרום, כדי לרמז על הכוונה האמורה. וסדר ההטייה לכתחילה הוא לפי סדר מתנות דם החטאת על קרנות המזבח: מזרח, צפון, מערב, דרום. ויש להקפיד שלא להטות את הראש למזרח ולמערב ולאחר מכן לצפון לדרום, או להיפך, כיון שסדר זה יש בו צורה של 'שתי וערב', שהוא סמל של עבודה־זרה. [סעיף ו וס"ק כ, עם הרחבת המקור שבשעה"צ ס"ק י]
האם מותר להגיד מילה פעמיים בקריאת שמע
אסור לכפול את מילות הפסוק 'שמע ישראל', ואף לכפול את כל הפסוק, כדי שלא ישָּׁמע כאילו יש 'שתי רשויות' חלילה; ואם לא כִּוֵּן בפעם הראשונה - יכפול בלחש, וכשנמצא לבדו - אף בקול רם. וכן אסור לכפול אף את כל הפרשה הראשונה יחד, מלבד בקריאת־שמע 'שעל־המטה' - כדי לשקוע בשינה מתוך הקריאה. אכן, מותר לכפול את שלש הפרשיות יחד; ובכפילת מילים ופסוקים יש מחמירים בכל הפרשיות. ובקריאת 'שנים מקרא' מותר לכפול אף את הפסוק 'שמע ישראל', ויש שכתב שבפעם השניה יש לקרוא בלחש. [סעיף ט-י, וס"ק כב, כד ו־כה; ביאורים ומוספים דרשו, 15-16]