האם מותר לבזוק מלח על גבי אבוקדו בשבת?

סימן שכ"א סעיף ג'- סעיף ד'

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



האם מותר למלוח ביצים בשבת?

באיזה אופן מותר למלוח כמה ירקות ביחד? מה ההיתר לחתוך צנון דק דק ולמלוח אותו? האם מותר למלוח צנון בתחילת הסעודה ולאוכלו רק בסוף הסעודה? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן שכ"א סעיף ג'  - סעיף ד' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

אסור לאדם לקחת ד' או ה' חתיכות צנון ולמלוח אותם ביחד, וטעם האיסור הוא, כיוון שנראה ככובש כבשים, והכובש אסור כיוון שדומה למבשל, ובמ"ב מביא שטעם זה מקורו ברמב"ם, אבל רש"י מסביר משום שזה דומה למעבד, עוד מביא המ"ב בסקי"ג, שלאו דווקא צנון, אלא כל דבר שצריך מליחה כגון בצלים או שומים או אוגרקעס חיים, ובכ"ז מביא המ"ב, שכל האיסור משום שנראה ככובש כבשים זה רק בירק שהדרך לקיים אותו לימים מרובים ע"י המלח, אבל ירק שאין דרכו בכבישה, אין איסור.

גם בירקות שהדרך לכבוש אותם ואסור למלוח אותם ד' או ה' חתיכות, כל האיסור הוא רק כשמולחם יחד ואז יש איסור גם כשאוכל כל חתיכה בפני עצמה, אבל אם רוצה למלוח כל חתיכה בפ"ע, אין איסור בדבר.

המ"ב אומר, שמנהגנו שחותכים בשבת צנון דק דק, ונותנים אותו בקערה, ומולחים אותו, ושופכים עליו חומץ ואוכלים אותו, ולכאורה הרי זה דומה להרבה חתיכות שאסור מדינא ואפילו אוכל מיד, ואיך אנחנו נוהגים כך? ומבאר המ"ב, שכיוון שלא מניחים אותו כלל להזיע, אלא שופכים חומץ ומינים אחרים, לא דמי לעיבוד, וכ"ש אם שופכים שם שמן תיכף שהשמן מחליש כח המלח, אין בעיה, א"כ נראה מדברי המ"ב, שאם מיד אוכלים את זה, יש בזה צד של היתר, וכ"ש אם שופכים שמן שהשמן מחליש כח המלח, מותר, ויוצא לדבריו, שירקות שחותכים דק דק אפילו כמות מרובה, אם נותנים שם שמן ואח"כ מלח ואוכלים אותו מיד מותר.

ובקצת מקומות עושים ירק שקורין 'שלאטין', ומולחים אותו בפ"ע תחילה, ומשהין אותו כך, ומסננים המים שיוצאים ממנו, ואח"כ מערבים אותו עם שמן זית וחומץ, וזה איסור גמור, שזה דומה לעיבוד, כיוון שממתין שיקבל המלח היטב, אבל אם לא ממתין שהמלח יתקבל היטב, אין איסור.

ביצים מותר למלוח כיוון שאין דרך לעשות מהם כבשים, ואין המלח מועיל להם כ"כ.

יש מי שכתב, שמותר לטבול כמה חתיכות צנון אחת אחת לבדה, ולהניח אותם במרוכז ולאכול אותם, ומבאר המ"ב שהטעם הוא כיוון שלא נראה ככובש כבשים, ומה שצריך להניחן לפניו, היינו שיהיו מונחים לפניו לאכול, אבל יזהר שלא יהיו נוגעות זו בזו, שלא ישהה אותם זמן ארוך אפילו באותה סעודה עצמה כגון מתחילת הסעודה עד סופה כדי שיזיעו הרבה, שזה דומה לעיבוד, אבל אם משתהים שעה מועטת ומזיעים קצת, אין בעיה, וכל זה לדעת השו"ע, אבל המנהג שלא להשהות כלל במלח, אלא מטבל ואוכל במלח.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים