השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מזלגות חלבי ובשרי המעורבים יחד ורוצה לברור מתוכם באמצעות אור הנר
איזה פרק משניות מותר לקרוא לאור הנר? למה מותר לקרוא 'הגדה של פסח' לאור הנר? ואיזה 'בזיון מצוה' שייך ליד הנרות? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן רע"ה סעיף ז' – סעיף י"ב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
מותר לקרוא פרק 'במה מדליקין' לאור הנר, שהרי הוא מזכיר לו את איסור שבת, ואיך ישכח? המשנה ברורה אומר, שדווקא פרק זה מותר לקרוא לאור הנר, כי נזכר בו איסור הדלקה, אבל סתם הלכות שבת שלא נזכר בהם איסור הדלקה, לא יקרא לאור הנר.
נוהגים לקרוא בליל יוה"כ במחזורים ולא חוששים שמא יטה כיוון שאימת יוה"כ עליהם. [כתוב ש – 'שטן' בגימטריא 364 יש יום אחד בשנה שלשטן אין רשות לקטרג וזה יוה"כ, וממילא זמ"ש בסעיף שלנו שאימת יוה"כ עליהם, דהיינו שאין לשטן השפעה, ואין חשש שמא יטה]
מותר לקרוא בספר לאור הנר, דברים ששגורים בפיו קצת, ורק צריך להיזכר מה כתוב שם, וכ"ש להתפלל לאור הנר כיוון שהתפילה שגורה בפיו, ואפילו 'הגדה של פסח' מותר, כיוון שאין עם הארץ שלא תהא ההגדה שגורה בפיו קצת וממילא אין חשש שיטה.
המשנה ברורה דן בעם הארץ שלא בקי כלל בהגדה, שלכאורה אסור לו לקרוא לאור הנר, וא"כ מה יעשה? ואומר, שכיוון שאמירת ההגדה היא מצוה דאורייתא, זה דוחה את האיסור של 'שמא יטה'.
רב שרוצה רק להיזכר בראשי פרקים, ולא ללמוד בעיון מתוך הספר, אין חשש שמא יטה ומותר לו לעשות כך.
אדם שרוצה להבחין בין כלים שונים, כגון בין מזלגות חלביות לבשריות, ובין כפיות חלביות לבשריות וכדו', כיוון שהדבר צריך עיון, אסור לעשות את זה לאור הנר, וכן להבחין בין בגדיו לבגדי אשתו, אם הם דומים, זה דבר שצריך עיון ואסור לעשות את זה לאור הנר, והמשנה ברורה מביא מהרמב"ם, שרק דבר שצריך עיון רב אסור לעשות לאור הנר.
המשנה ברורה מביא שבנר של שעווה וחלב שבלאו הכי יש כאלה שמקילים וכמו שלמדנו לעיל בסעיף א' במ"ב, אפשר להקל כמו הרמב"ם, שרק דבר שצריך עיון רב, אותו אסור לעשות לאור הנר שמא יטה.
שמש שאינו קבוע, ולא יודע להבחין בין הכלים, או שאינו יודע אם הכלים נקיים או לא, אסור לו לבדוק כוסות וקערות לאור הנר, בין נר של שמן זית, ובין בנר של נפט שאורו רב, ויש מתירים בשל נפט אפילו בשמש שאינו קבוע, כיוון שאורו רב, ושמש קבוע מותר לו לבדוק כוסות לאור הנר, כיוון שאין צריך עיון הרבה, ואם היה נר של שמן זית, לא מורים לו לבדוק, אע"פ שמותר, גזירה שמא אם יתקרב לנר, יבוא להסתפק ממנו ויעבור על איסור מכבה, אבל אם עבר מעצמו על זה, לא מוחים בעדו.
הרמ"א מביא, שנהגו לכסות את הקטנים שלא יהיו ערומים בפני הנרות, משום ביזוי מצוה.