הצטרפו אלינו ללימוד היומי ב'חפץ חיים'
ההלכות הנלמדות היום ב'חפץ חיים' (כלל ח' מהלכות רכילות סעיפים א-ב-ג) עוסקות באבק רכילות. בין הדברים האסורים משום אבק רכילות, הוא לשבח אדם בפני חברו במקום שעל ידי זה יוכל להעלות בלב חברו תרעומות עליו. ה'חפץ חיים' מזכיר גם שאסור לאדם לשבח אשה בפני בעלה על שנתנה לו הלוואה או צדקה, כי על ידי זה עשויה להתעורר בלב בעלה תרעומת עליה, שפיזרה את ממונו.
בביאורים ומוספים שבמהדורת 'דרשו' מציינים בהקשר לכך, כי המספר לבעל שאשתו נתנה מתנה גדולה לצדקה, יש לאסור הדבר לא רק משום אבק רכילות, אלא גם משום לשון הרע [כשאינו לתועלת], שהרי מספר על כך שעשתה איסור במה שנתנה ללא רשות בעלה, ועברה על הדין המפורש בשו"ע (יו"ד סי' רמח ס"ד) שאסור לה לתת דבר גדול. ושיעור דבר גדול לענין זה, כתב השו“ע שם שתלוי לפי עושר הבעל ועניותו. וכן לענין הלוואה, כתב באהבת חסד (ח"א פ"ב ס"ב), שאין לאשה רשות להלוות ממונו של הבעל שלא מדעתו אלא דבר מועט, או אף יותר אם יודעת שבעלה אינו מקפיד על זה. ולענין כלי בית שרגילים להשאיל לשכנים, כתב (שם) שמותר לה להשאיל שלא מדעתו.
ובזמננו, שהדרך שהאשה נושאת ונותנת ואחראית על הוצאות הבית, כתבו היד אברהם (על השו"ע שם) והערוך השלחן (שם סי"ב) בשם היש"ש, שמותר לה לתת דבר גדול לצדקה. אכן העיר בשו“ת שבט הלוי, שביש"ש במקו"א פירש יותר וכתב שמ"מ נראה שתלוי הדבר לפי הנהגת הבעל והאשה, שיתכן שהבעל מינה אותה אחראית על ההוצאות השייכות לבית, ולא על נתינת צדקה, ורק אם היא אשת חיל המחיה את בעלה אין לפקפק מלקבל ממנה דבר גדול לצדקה, מפני שמסתבר שנוח לבעלה שתתן כרצונה, משום שאם ימחה בה תפסיק לישא ולתת בעסקיו. וכן מבואר בשו"ת נודע ביהודה (יו“ד מהדו“ת סי‘ קנח), שאין היתר לאשה הנושאת ונותנת בבית לתת שלא ברשות בעלה, והמעות גזל הם. וכן כתב באהבת חסד (שם) לגבי הלואה שאין לה היתר להלוות כסף שלא מדעתו.
ולענין 'ערב נשים' שנותנות בו הנשים צדקה למטרה מסוימת, כתב בשו"ת חלקת יעקב (יו"ד סי' קמ) שמותר הדבר, מפני שבדרך כלל מגיעה הזמנה קודם לכן לבית, והבעל יודע שאשתו הולכת לשם ותורמת כפי כבודה [וצירף שם כמה טעמים].