מרדה כשר שהוציא בעזרתו מצות נפוחות שהם אסורות, האם יכול להמשיך ולרדות בו מצות אחרות? • כיצד מכשירים לפסח שולחנות שהשתמשו בהם עם חמץ חם במשך השנה? • ומדוע גם לאחר שהכשיר את השולחנות צריך לפרוס עליהם מפה? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תנ"א סעיפים י"ט – כ"א במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
הרחת, דהיינו, המרדה שבעזרתה מוציאים את הלחם או המצות מהתנור, והשתמשו בה במשך השנה בחמץ, אסור להשתמש בו בשביל מצות לפסח, וכן הגעלה לא מועילה לזה, ומבאר המ"ב שהסיבה לכך היא, כיוון שאותו מרדה משתמשים בו בחמין, ומשתמשים בו ללא משקה, וכלי שמשתמשים בו באיסור ללא משקה, מכשירים אותו רק ע"י ליבון, והרי אותו מרדה עשוי מעץ וא"א ללבן אותו, וממילא אין תקנה לאותו מרדה להכשיר אותו לפסח, ולכן יקנה מרדה חדש.
בדיעבד באופן שהוציאו מצות חמות לפסח עם המרדה שמשתמשים בו במשך השנה, המצות נאסרות, והדבר תלוי אם המרדה יש עליו בעין, או שיש עליו רק בליעות, שאם יש עליו בעין, אם החמץ הוא לחם רגיל ואינו שומני, הוא אוסר את המצות שהונחו על גביו כדי נטילה, דהיינו, בשיעור עובי אגודל, אבל אם יש על המרדה שיירי חמץ שומניים, הדין הוא, שהוא אוסר את כל המצות שהניחו על גביו, כיוון שדבר שומני מפעפע בכולו, ואם יש על המרדה בליעות בלבד, והוא נקי, הבליעות אוסרות את המצות בשיעור כדי קליפה.
מצה שנאסרה מכח זה שרדה אותה במרדה של חמץ, ונתערבה במצות אחרות, כל המצות נאסרות, כיוון שבפסח לא מתבטל יבש ויבש, ואפילו אם אותה מצה שנאסרה מהבליעות של המרדה, התערבה עם מצות אחרות בערב פסח, אע"פ שהם התבטלו, אבל כשמגיע פסח, זה חוזר וניעור.
מרדה שהשתמשו בו להוציא מצות מן התנור, אלא שחלק מהמצות היו נפוחות או כפולות שבכך הם אסורות, אבל זה לא חמץ גמור, אם קשה למצוא מרדה אחר, אפשר להשתמש באותו מרדה, דא"כ יצטרך תמיד מרדה חדשה, וקשה למצוא מרדה שלא רדו בו מצות שהם כפולות ונפוחות, ונחשב הדבר כדיעבד.
השולחנות והתיבות שמניחים עליהם מאכלים חמים של חמץ במשך השנה, מכשירים אותם ע"י עירוי בלבד, ומערה עליהם מים חמים מכלי ראשון, וטעם הדין שמספיק רק עירוי, כיוון שלפעמים נשפך מרק של חמץ חם מהקדרות ע"ג אותם שולחנות ותיבות, והם בולעים את החמץ האסור, ולכן הם צריכים הכשר לפסח, וההכשר מספיק ע"י עירוי, כיוון שהם בולעים ע"י עירוי, ומביא המ"ב בשם מהר"י וייל, שלא מועיל בזה הכשרה ע"י עירוי בלבד, כיוון שלפעמים מניחים עליהם דבר גוש חמץ חם, וממילא הם נחשבים ככלי ראשון, וכלי ראשון א"א להכשיר ע"י עירוי מכלי ראשון, אלא מכשיר אותו ע"י אבן מלובן, ולכן, מניח על השולחנות והתיבות אבן מלובנת היטב שהיא חמה, ואח"כ מערה מים חמים מכלי ראשון ע"ג אותו אבן, והאבן החמה לא מניחה למים החמים להצטנן, וכך מגלגלים את האבן על פני כולו, והמים החמים מוגדרים ככלי ראשון, ואפשר להכשיר בהם את כל התיבות והשולחנות, אע"פ שהניחו עליהם דבר גוש.
מביא המ"ב, שגם אחרי שעירו מים חמים ע"ג השולחנות והתיבות, צריך לפרוס עליהם מפה כדי להשתמש בהם עם מאכלים כשרים לפסח, כיוון שחוששים שמא בין החריצים מסתתר איזה שהוא חמץ, אא"כ מדובר בשולחנות פשוטים וחלקים, ואין בהם חריצים, וא"צ להחמיר בהם, וע"י עירוי בלבד מכלי ראשון, מותר להשתמש בהם בפסח גם ללא הפסק מפה.
חביות של חרס שיש בהם שכר שעורים, והרי בליעות של חרס לא יוצאות ממנו לעולם, בכ"ז מותרים בהגעלה, כיוון שהם בלעו בצונן ואפשר להכשיר אותם ע"י הגעלה, וכן אפשר להכשיר אותם ע"י עירוי ג' ימים, דהיינו, שמערים לתוכם מים צוננים, והם נמצאים בתוכם כ"ד שעות מעת לעת, ושופכים את המים ומערים מים חדשים, וגם הם שוהים בתוכם כ"ד שעות, ושוב שופכים אותם ומערים מים חדשים, וגם הם שוהים כ"ד שעות, ולא צריך שהכ"ד שעות יהיו רצוף, אלא יכול לשפוך פעם ראשונה ביום ראשון, ופעם שנייה ביום רביעי, ופעם שלישית ביום שני שאחריו, והעיקר ששהו בתוך הכלי חרס מים צוננים ג' פעמים, כשכל פעם זה כ"ד שעות, ועי"ז אפשר להכשיר גם כלי חרס, ומביא המ"ב, שזה הכל בחמץ, אבל לא בשאר איסורים, ולכן, אם היה כבוש איסור בכלי היתר מעת לעת, לא יועיל, כיוון שכבוש כמבושל, ולכ"ע לא מהני.
כללו של דבר: כלי חרס שבלע בצונן, אפשר להכשיר אותו בהגעלה, וגם ע"י עירוי ג' ימים כ"ד שעות מעת לעת.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א