הרב מרדכי הלוי שוורצבורד שליט"א
מורה הוראה נאות שמחה מודיעין עילית
זבחים דף ב:
ברגשי קודש מתחילים רבבות אלפי לומדי 'הדף היומי' לעסוק בסדר 'קדשים', וללמוד ענייני הקורבנות.
אמרו חז"ל שכל העוסק בתורת הקורבנות כאילו הקריבם, ויהי רצון שבמהרה נזכה לעשותם.
הרבה הלכות הנוגעות למעשה בחיי היום יום, מבוארות בסוגיות במסכת זבחים, ונשתדל במאמרים הבאים, בעזהשי"ת, לברר את ההלכה למעשה מתוך עומק הסוגיות, והשי"ת יאיר את עינינו בתורתו הקדושה.
כל העושה על דעת ראשונה הוא עושה
הגמרא (בדף ב:) אומרת, שאם בתחילת ההקרבה חשב 'לשם הקרבן' ובהמשך הקריב בסתמא, הקרבן כשר מטעם שכל העושה על דעת ראשונה הוא עושה, ומצאנו ל'אור זרוע' (ח"א סי' תרי"א) שהאריך בדין 'על דעת ראשונה עושה', שזה גם אם יאמר הכהן שלא נתכוון למה שאמר בתחילה, קבעו חכמים שעל דעת ראשונה שחט ולא סומכים על דיבורו, והוכיח מהגמרא בשבת צא. שמי שהצניע מאכל לצורך רפואה, והחשיבו להתחייב עליו במלאכת הוצאה בשבת, אף שהוא פחות מכגרוגרת, וכשהוציאו אח"כ שכח לצורך מה הצניעו, בכל זאת חייב, כיון שעל דעת ראשונה הוא עושה, הרי שאף כששכח ואינו מכוון בדעתו לכך, מפרשים פעולתו שעשה על דעת ראשונה.
על דעת ראשונה בהיתר עיסקא
לפני כמאה שנה תיקן האדמו"ר מלובלין, הגאון רבי עזריאל איגר זצ"ל, תקנה לעשות היתר עיסקא כללי שכל אחד שעוסק במסחר, יודיע בכתב אצל הרב בעירו שכל ההלוואות וענייני המקח שיש בהם חשש ריבית, הכל יהיה ע"פ היתר עיסקא, והוסיף שלכתחילה כל אחד יקפיד בכל עסק שעושה, להודיע שיהיה בהיתר עיסקא, אך אם ישכח מלהתנות יועיל מה שחתם באופן כללי שכל עסקיו יהיו בהיתר עיסקא, ועיקר יסודו תמך בדין התרת נדרים, שמודיעים ב'כל נדרי' שכל הנדרים שיהיו בהמשך השנה לא יחולו, והאריך לבאר הדעות בשו"ע יו"ד סי' רי"א, אם מועיל על להבא או שעיקר 'כל נדרי' זה רק על העבר, עוד תמך בדברי הגמרא שכל העושה על דעת ראשונה הוא עושה, והרבה מחכמי הדור הסכימו עמו והדפיס דבריהם בספר 'תקנת רבים'.
אכן הגר"א קוטלר זצ"ל כתב, שאם לא יפרש בשעת העסק שזה עפ"י היתר עיסקא, לא יועיל מה שגילה דעתו בהיתר עיסקא כללי, ודעתו שגם אם בנדרים מועיל להתנות בתחילת השנה שלא יחולו הנדרים, אין לדמות ממונות לאיסורים, שבממון צריך להתנות עם השני, ולא מועיל למה שמתנה לעצמו, ואף אם גם הלווה וגם המלווה, כל אחד חתם בפני עצמו – אינו מועיל, כיוון שחתימת כל אדם מהם אינה מחייבת את חברו, עוד טען שתנאי מתחילה מועיל לבטל נדר ולא ליצור חיוב של עיסקא, וגם שבממונות צריך תנאי כפול בפירוש, אח"כ דן מצד הדין שעל דעת ראשונה הוא עושה, וכתב די"ל שאינו מועיל לגבי חברו אם לא ידוע לו אם גם חברו חתם. עוד דן שלא מועיל לומר על דעת ראשונה הוא עושה, כשבשעת מעשה שכח, וכתב שם שהמחבר הגאון הנ"ל, הוכיח מהסוגיא בשבת לגבי הוצאה יש לחלק בזה, עי"ש. אכן כבר נתבאר שה'אור זרוע' הוכיח משם, שגם כששכח אומרים 'על דעת ראשונה הוא עושה'.
סוף דברי הגר"א קוטלר כתב, דיש לדונו כספיקא ע"ש מה שפלפל בזה, וחותנו, הגרא"ז מלצר זצ"ל, בעל ה'אבן האזל', הסכים עמו וכתב שאינו מועיל, אף אם כל אחד לחוד חתם, כיון שצריך שיחתמו זה עם זה.
בעיקר דין על דעת ראשונה מבואר במשנ"ב (סי' י"א סק"ה) שפסק כן להלכה, והאחרונים דנו מדף מא. ששם נחלקו בזה תנאים ואי"ה יבואר להלן תירוצי האחרונים וההשלכות ההלכתיות הנובעות מדבריהם.
ובספר 'תקנת רבים' הוכיח מהרמ"א בחומ' רצ"ב ס"ז, שפסק לגבי היתר עיסקא, שאם עסק במעות והעלה רווחים לנותן, ואח"כ המשיך להתעסק בסתם, אומרים שעל דעת ראשונה עושה כ"ז, שלא פירש בפני עדים להיפך ויש לפלפל בזה, עוד הביא מה'מעיל צדקה' סי' ב' לגבי תנאי בקידושין, שמדמה להתרת נדרים שמתחילת השנה ע"ש ואכמ"ל.
תקנת היתר עיסקא במכירת חמץ
אכן כל הגאונים הושוו שהצורך בהיתר עיסקא לצבור הוא מוכרח, שבלי זה ח"ו עלולים להיכשל בעוון ריבית, כ"ש וקל וחומר בן בנו של קל וחומר בדורנו, שכל אדם מחובר לחברת חשמל, בזק, מים וגז, שכולם גובים ריבית על איחורים, והלוואות מבנק וכרטיסי אשראי, עד שעל כל צעד ושעל נפגשים בשאלות חמורות של ריבית מן התורה ומדרבנן.
לכן בהוראת גדולי ישראל שליט"א מכל העדות והחוגים, תיקן הגר"פ וינד שליט"א בעהמח"ס 'ברית פנחס' וראש בית ההוראה לענייני ריבית, שכל אחד יחתום אצל הרב על שטר היתר עיסקא, ומקבל את השטר, ובכל שטר מאחוריו יש ביאור מתומצת להיתר עיסקא, והודעה שבכל עסק צריך לפרש שיהיה ע"פ ההיתר עיסקא שחתום בידו, ובכך יהיה היתר עיסקא פרטי.
כמו כן, כל בעל עסק או חנות או עמותה, עליו לחתום היתר עיסקא ולתלותו במקום בולט בחנות שיהיה ניכר ללקוחות, עוד נוסף ע"פ גדולי ישראל שבכל חשבונית יהיה כתוב שהכל ע"פ היתר עיסקא, ובכך נהפך להיות היתר עיסקא פרטי מול כל לקוח.
ובסיעתא דשמיא חתמו אלפים ורבבות בכל ערי ישראל, כמו כן בכל יום מצטרפים עוד בעלי עסקים לקבל הסבר על החששות המצויים ולחתום על היתר עיסקא.
"זכינו ועל ידי פרסום התקנה לפני פסח בגליון זה של 'דרשו', שקהילות בחו"ל ג"כ בקשו להצטרף לתקנה זו"
מדריך עסקים שע"פ היתר עיסקא, בתוספת הסבר על כל סוג עסק על השאלות של ריבית הנוגעות בו, ניתן לקבל בבית ההוראה בטל: 0527637733 כמו כן ניתן להצטרף להיתר עיסקא בטלפון זה.