היום נלמד: ברכה בעת ראיית חכם
יום רביעי ו' בסיון תשע"ז
על איזה חכם מברכים "שחלק מחכמתו"?
הרואה לראשונה, או לאחר חלוף שלושים יום מהפעם האחרונה, חכם מישראל, מברך: "ברוך... שחלק מחכמתו ליראיו". ויש אומרים שבזמננו אין לברך ברכה זו, כיון שאין אנו יודעים מהו שיעור החכמה הנדרשת לכך; ויש חולקים. ויש שכתב שגדר חכם לענין זה הוא "שמקובל מבני הדור, ומנוסה שחכמתו היא חכמת תורה אמיתית, ולומד בה לשמה"; ויש שנראה מדבריו שצריך שיהיה בקי גם בתורת הקבלה. וכמובן שצריך שיהיה חכם זה ירא שמים, וכנוסח הברכה: "ליראיו". ואם בֵּרך על חכם ישראל כנוסח שמברכים על חכם גוי (ראה להלן), יצא ידי חובה. [שו"ע ו ו־יג; ביאורים ומוספים דרשו, 12]
האם מברכים "שחלק מחכמתו" על מוּזִיקַאי מפורסם?
הרואה לראשונה, או לאחר חלוף שלושים יום מהפעם האחרונה, גוי המפורסם בחכמתו באחת מחכמות העולם, כגון רפואה, מוזיקה ומתמטיקה – מברך: "ברוך... שנתן מחכמתו לבשר ודם". ויש אומרים שאין לברך כן אלא על גוי המקיים את שבע מצוות בני נח. וגוי החכם בחכמת דתו, כנצרות וכיוצא בה – אין לברך עליו. ואם רואה יהודי המפורסם בחכמתו באחת מחכמות העולם – יש אומרים שמברך: "שחלק מחכמתו לבשר ודם"; ויש אומרים שאינו מברך, כיון שעיקר חכמת ישראל היא חכמת התורה, וישראל שאינו עוסק בה אינו נחשב לחכם. [שו"ע ז ו־יג, ומשנ"ב י; ביאורים ומוספים דרשו, 13-14]
הרואה בית הקברות בשבת – האם מברך ברכת 'מחיה המתים'?
הרואה לראשונה, או לאחר חלוף שלושים יום מהפעם האחרונה, קברי ישראל, מברך: "ברוך... אשר יצר אתכם בדין, וזן אתכם בדין, וכלכל אתכם בדין, והמית אתכם בדין, ויודע מספר כולכם, והוא עתיד להחיותכם ולקיֵּם אתכם בדין, ברוך... מחיה המתים". ובמקום שיש רק קבר אחד, כמצוי בכמה מקברי התנאים – אין לברך, כי הברכה תוקנה בלשון רבים – "אתכם". ויש לברך כן גם בשבת. ואם רואה את הקברים מרחוק, ואינו רואה את הקרקע של בית הקברות ואת האבן התחתונה של המצבה המונחת על גבי הקבר ממש – אין לברך. [שו"ע יב-יג, ומשנ"ב טז; ביאורים ומוספים דרשו, 23 ו־25]