השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רכ"ה סעיף ה'
- דיני ברכת שהחיינו -
בירך על ענבים והביאו לו מיינם, האם מברך שוב? | כיצד יצא מידי ספק? | מדוע לא מברך שהחיינו על ראיית אתרוג? | פרי המתחדש פעמיים בשנה, האם מברך עליו פעמיים? | מדוע אין ברכת שהחיינו על ירק?
אדם שבירך שהחיינו על ענבים שהוא פרי הבא מזמן לזמן, ואח"כ הביאו לפניו יין מאותם הענבים החדשים, אע"פ שלמדנו לעיל ששני מיני פירות אפילו ששמם אחד מברכים על כל אחד מהם שהחיינו, בכ"א לעניין יין לא יברך עליו שוב שהחיינו, ומבאר המ"ב, שהטעם הוא, כיוון שבשעה שבירך שהחיינו על הענבים, הברכה כוללת גם את הענב וגם את היין היוצא ממנו, ויש חולקים, וסוברים שכאשר מביאים לפניו יין מן הענבים החדשים, מברך שוב שהחיינו, ולכן עדיף שיפטור את ברכת שהחיינו בדבר אחר כגון בפרי חדש או בלבוש חדש.
המ"ב מוסיף, שזה הכל כאשר היין הוא חדש, אבל אם מדובר ביין שהתיישן כבר ולא רואים הבדל בינו לבין יין אחר, א"כ לא ניכר בו ההתחדשות ולא מברך עליו שהחיינו.
סעיף ו'
פרי שאינו מתחדש משנה לשנה כגון אתרוג, אפילו שיש ימים רבים שלא אכל ממנו, אינו מברך שהחיינו.
פרי שמתחדש ב' פעמים בשנה מברכין עליו שהחיינו שני פעמים, אבל אם אין זמן קבוע לגידולו, לא מברכים עליו, והמ"ב מביא, שכל מיני מאכלים שלא מתחדשים משנה לשנה, אע"פ שאותו אדם לא טעם מהם לעולם, לא יברך שהחיינו, כיוון שזה לא מתחדש מזמן לזמן.
דן המ"ב בבשמים המתחדשים, האם מברכים שהחיינו עליהם או לא.
טלאים המתחדשים מזמן לזמן אין מנהג העולם לברך עליהם שהחיינו.
על ירק לא מברכים שהחיינו, כיוון שכל השנה הוא עומד בקרקע, ומביא המ"ב טעמים נוספים לזה, כיוון שיש ירקות שמצויים כל השנה, לכן תקנו כך גם על שאר ירקות, שמא אנשים לא ידעו להבדיל בין ירק המתחדש משנה לשנה שצריך לברך עליו, לבין הירק שאינו מתחדש משנה לשנה שלא צריך לברך עליו, ועוד, כיוון שלא ניכר בירקות בין אם הוא ירק חדש לישן.
סעיף ז'
רק כאשר הפרי נגמר וטוב למאכל, מברך שהחיינו.