היום נלמד: 'שהחיינו' על פרי חדש
יום שני י"א בסיון תשע"ז
האם מברכים 'שהחיינו' על מיץ של פרי חדש?
פרי שלא ניכר בו ההבדל בין חדש לישן – אין מברכים עליו 'שהחיינו', כיון שעשויים להחליף חדש בישן, ולברך לבטלה. ולכן אין מברכים שהחיינו על: ירקות וקטניות המתקיימים במשך זמן רב; דגן; מיץ פירות, כולל יין ומיץ ענבים; רסק פירות; פירות יבשים, וכיוצא בהם. ויש אומרים שאף אם במראה הפרי ניתן להבדיל בין חדש לישן, אך בטעם אין הבדל – אין לברך שהחיינו. ומי ששתה מיץ ענבים ויין שיוּצרו מענבים חדשים, לא יברך בעת אכילת הענבים עצמם, כיון שיתכן שדינו כמי שכבר אכל פרי ולא בֵּרך עליו שהחיינו. [שו"ע ו, משנ"ב טו ו־יח; ביאורים ומוספים דרשו, 50, 51 ו־54, וראה שם עוד]
האם מברכים 'שהחיינו' על פרי המצוי במשך השנה בקופסאות שימורים?
אין מברכים 'שהחיינו' אלא על פרי חד עונתי או דו עונתי, וכיוצא בהם, שחידושם הוא דבר התלוי בזמן; וכלשון הברכה: "שהחיינו... לזמן הזה". ולכן אין מברכים על פרי הגדל במשך כל השנה, אף אם לא אכל ממנו זמן רב. וכן אין מברכים על פרי המצוי המשך כל השנה מחמת שמוחזק בקירור, או שמיובא ממדינות אחרות; ואף אם בחלק מהשנה אינו ניתן להשגה אלא בחנויות בודדות ובמחיר גבוה. ופרי חד עונתי המצוי במשך כל השנה בקופסאות שימורים בלבד – יש שהורה לברך עליו שהחיינו. [שו"ע ו, ומשנ"ב יח; ביאורים ומוספים דרשו, 52, 53 ו־55]
האם מברכים 'שהחיינו' על ריח של צמח חד עונתי?
מצוה לאכול מעט מכל פרי חדש – חד עונתי, כנ"ל – ולברך עליו 'שהחיינו', כדי להראות שחביבה עליו בריאת השי"ת, וכדי לשבח ולהודות לה' על שברא בריות טובות להנאת האדם. אולם, על פרי שאינו מגידולי קרקע, או שאין דרך לאוכלו, וכן על בהמות הנולדות רק בעונה מסוימת – אין מברכים שהחיינו. ויש החולקים בנוגע לבהמות, אך המנהג שלא לברך. וכן על ריח של צמח חד עונתי, נחלקו הפוסקים אם מברכים שהחיינו, והמנהג שלא לברך. ותבלין חד עונתי – מברכים עליו, הגם שאינו נאכל אלא כטפל למאכל אחר. [משנ"ב טז ו־יט; ביאורים ומוספים דרשו, 56-58]