היום נלמד: ברכה על גרעינים
יום חמישי כ"ז בשבט תשע"ז
אתה אוכל גרעין של פרי בנפרד - מה תברך עליו?
גרעיני פירות העץ שיש הנאה באכילתם - לדעת רוב הפוסקים והשולחן ערוך, ברכתם 'העץ', משום שהם חלק מהפרי. ולדעת פוסקים רבים ברכתם 'האדמה', משום שאינם נחשבים כפרי העץ, ודבר הנאכל הצומח על העץ ואינו נחשב כפרי העץ, ברכתו 'האדמה'. ואם אוכל את הפרי ולאחריו את הגרעין, לכל הדעות נפטר הגרעין בברכת 'העץ' שבֵּרך על הפרי, משום שהוא טפל לפרי. ויש מהפוסקים שצידד שכל גרעין שיש בו לחות וראוי למוצצו, ברכתו 'העץ'. וגרעין מר שאינו ראוי לאכילה אף בשעת הדחק - אין לברך עליו כלל; ואם הכשירוהו לאכילה, ברכתו 'שהכל'. [שו"ע ג ומשנ"ב יב, כג, כד ו־כה; ביאורים ומוספים דרשו, 29-30]
מה מברכים על 'גרעינים לבנים'?
גרעיני דלעת ('לבנים') וגרעיני אבטיח קלויים הנמכרים בפני עצמם - ברכתם 'האדמה', כיון שהם מזן מיוחד הנזרע עבורם; אך גרעינים שהוציאום בבית מדלעת ואבטיח, וייבשום והכשירום לאכילה - ברכתם 'שהכל', שהרי לא היו ראויים לאכילה לפני הייבוש (ראה לעיל). ובדיעבד, בכל מקרה שבֵּרך על גרעיני דלעת ואבטיח 'האדמה', יצא ידי חובה. וגרעיני חמניות - דינם שונה משאר הגרעינים, כיון שאין בחמניה פרי מלבד גרעינים אלו והם עיקר הפרי; ואף שאחוזים רבים מהחמניות מיועדים לשמן, אין חשיבות הגרעינים פחותה בשל כך, וברכתם תמיד 'האדמה'. [שעה"צ כו; ביאורים ומוספים דרשו, 31]
האם מברכים על שתיית שמן קנולה?
שמן זית - ראוי לברך עליו "בורא פרי העץ", אך בהיות שבשתייתו בפני עצמו הוא מזיק לגוף, אין לברך עליו ברכה זו; וכיון שאין הנאה בשתייתו, אין לברך עליו אפילו 'שהכל'. ושמן סויה, שמן קנולה וכיוצא בהם - יש שכתב שברכתם 'שהכל', ויש שהסתפק שמא דינם כשמן זית. ושמן זית שבזמננו שמוציאים ממנו את החמיצות המזיקה - כתבו הפוסקים שלא השתנה דינו. ויש מהראשונים שסובר שיש הנאה כלשהי בשתיית שמן ולכן צריך לברך 'שהכל'; ויש שכתב כי אף שאין הלכה כן, ראוי לפטור את השמן בברכת 'שהכל' על מאכל אחר; וכל שכן בזמננו, שהשמן אינו מזיק כבעבר. [שו"ע ד, ומשנ"ב כז; ביאורים ומוספים דרשו, 32]