האם מברכים הטוב והמטיב על יין שכבר היה בבית?
האם מי שמתארח בסעודה גם צריך לברך ברכת הטוב והמטיב?
האם נכון להעדיף לברך ברכת הגפן על היין הפחות טוב כדי שיוכל לברך אחר כך הטוב והמטיב?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן קע"ה סעיף ג'
– דיני ברכת הטוב והמטיב על היין –
טעם תקנת ברכת הטוב והמטיב | כשהשני גרוע על מה יברך בפה"ג? | אורח שאינו שותף האם מצטרף להצריך ברכה זו? | כיצד נוהגים בזה כשמסובים כמה אנשים בסעודה? | מה הדין כשמסובים לשתייה בלבד? | דין יין ששה בחבית אחרת
חז"ל תיקנו, שכאשר מביאים לפני האדם מין נוסף של יין, מברך הטוב והמטיב, ובזה מודה להקב"ה על ריבוי הטובה שהוא השפיע עליו בריבוי היינות, המ"ב מביא טעם נוסף לברכה זו, כיון שזה מזכיר עצב, שהרי הברכה הרביעית בברכת המזון, תיקנוה חז"ל על כך שניתנו הרוגי ביתר לקבורה, ויין זה דבר שמושך לכל מיני תאוות ותענוגי העוה"ז, ולכן כאשר מגישים לאדם מין שני של יין, מברך הטוב והמטיב וזה יזכיר לו את הטוב והמטיב של בהמ"ז שניתקן על הרוגי ביתר, ויזכר ביום המיתה, וישמח כמו שצריך לשמוח.
אחד מן התנאים לברכה זו, הוא שהיין השני לא יהיה יותר גרוע מן הראשון, ואם יש לאדם שני יינות, אחד טוב ואחד גרוע, ואם יקדים לברך בפה"ג על היין הטוב, לא יוכל לברך הטוב והמטיב על המין הגרוע, כיצד ינהג? מבואר בשו"ע, שעדיף שיברך בפה"ג על היין הטוב, אע"פ שיפסיד אח"כ את ברכת הטוב והמטיב, והטעם, דלעולם יש לברך את הברכה על החביב והמשובח יותר.
צ"ב, דהרי למדנו בשיעור הקודם כמו שמובא במ"ב סק"ד, שכאשר מביאים לפניו ב' יינות בבת אחת, בכל מקרה לא מברך הטוב והמטיב, ויש מי שאומר שאפילו שהיין השני היה בבית, לא יכול לברך עליו הטוב והמטיב, וא"כ מה צריך להגיע ליין טוב או יין גרוע, הרי בכל מקרה לא יכול לברך, שהרי שניהם לפניו.
סעיף ד'
תנאי נוסף שיהיה יכול לברך הטוב והמטיב, זה כשאדם לא נמצא לבד, דהטוב לעצמו והמטיב לאחרים, ולכן צריך שיהיה עוד מישהו שותף, ששמח איתו בריבוי היינות, והמ"ב אומר, שלא מספיק שיהיה אורח שישתה יחד איתו, כי האורח לא יכול לברך הטוב והמטיב שהרי הקב"ה הטיב לבעה"ב ולא לאורח, אלא צריך שיהיה מישהו נוסף ששותף ביין ואז יברכו ברכה זו, והמ"ב אומר, שאם אשתו או בני ביתו מסובים איתו, זה נקרא שתיים, שהרי חייב לזון אותם, וכן אם שם יין על השולחן ואומר שכל מי שירצה, ישתה ממנו, בכזה אופן כל מי שרוצה נחשב לשותף עימו יחד.
סעיף ה'
כאשר יושבים כמה אנשים בסעודה, ומביאים לפניהם יין נוסף, וצריכים לברך הטוב והמטיב כל המסובים, כי הם שותפים ביין, הכלל הוא תמיד, שעדיף שאחד יברך ויוציא את כולם, ובכך יש "ברוב עם הדרת מלך", אבל באופן שכולם יחד באותה סעודה, אין בזה ברוב עם, כי חוששים שכשיענו אמן יקדימו קנה לוושט ויבואו לכלל סכנה, ולכן כל אחד ואחד יברך לעצמו הטוב והמטיב.
הרמ"א מוסיף שזה הכל כשמסובים בסעודת פת, אבל כשמסובים לשתייה בלבד לא וששים שמא יקדים קנה לוושט, ולכן אחד יוציא את כולם.
סעיף ו'
יין ששהה בחבית אחרת, נחשב כשתי מינים, והמ"ב מסביר, שכל אחד יכול להשתנות בטעמו, ולאחר מ' יום כשכל אחד קיבל את הטעם שלו, אפילו יחלקו אותם לשני חביות שונות זה נחשב מין אחד.