היום נלמד: הברכה השלישית בברכת המזון
יום שני י"ח בטבת תשע"ז
האם לברכה השלישית שבברכת המזון יש נוסח מיוחד לשבת?
לברכה השלישית שבברכת המזון יש שני נוסחים לפתיחתה: האחד של בקשת רחמים - "רחם ה' אלהינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך..", והשני של בקשת נחמה - "נחמנו ה' אלקינו בירושלים עירך ובציון משכן כבודך...". ושני נוסחים מקבילים יש לחתימתה: האחד - "בונה ירושלים", ויש אומרים - "בונה ברחמיו ירושלים", והשני - "מנחם ציון בבנין ירושלים". ונחלקו הפוסקים אם מותר לפתוח בנוסח של רחמים ולסיים בנוסח של נחמה, ולהיפך, או שצריך שהחתימה תהיה זהה לפתיחה. ויש לומר את אותו הנוסח הן בחול והן בשבת; ולדעת פוסקים רבים, בחול יאמר נוסח של רחמים, ובשבת - של נחמה. [שו"ע ד, משנ"ב ז-י, ושעה"צ ס"ק ז]
מי שאמר 'רצה' ו'יעלה ויבוא' בברכה השניה שבברכת המזון - האם יצא ידי חובה?
בשבת אומרים בברכת המזון 'רצה והחליצנו', וביום טוב, חול המועד וראש חודש - 'יעלה ויבוא'. ומפני שיש באמירות אלו בקשת רחמים, קבעו לאומרן בברכה השלישית שבברכת המזון, שאף היא בקשת רחמים, ולא בברכה השניה, שהיא הודאה. ואם אמרן בברכה השניה, לא יצא ידי חובה וצריך לשוב ולאומרן במקומן. ובשבת שחל בה יום טוב וכיוצא בו - לכתחילה יאמר תחילה 'רצה' ואחר כך 'יעלה ויבוא'. ואם התחיל לומר 'יעלה ויבא' - יש אומרים שיפסיק ויאמר 'רצה'; ויש שנראה מדבריהם שלא יפסיק, ויאמר 'רצה' לאחר 'יעלה ויבוא'; ויש שכתב שאם כבר הזכיר את היום, כגון שאמר "ראש החודש הזה", לכל הדעות לא יפסיק. [שו"ע ה, ומשנ"ב יב-יג; ביאורים ומוספים דרשו, 7]
מדוע אין להזכיר מלכות שמים בברכה השלישית של ברכת המזון?
בברכה השלישית שבברכת המזון מזכירים את מלכות בית דוד, ולכן אין מזכירים בה את מלכות שמים, כיון שאין זה ממידת דרך ארץ להזכיר את מלכות שמים ומלכות בשר ודם יחד, כביכול הן שוות. ויש אומרים שמסיבה זו יש לדלג באמירת 'יעלה ויבוא' על המילה 'מלך', ולומר: "כי קל חנון ורחום אתה", במקום: "כי קל מלך חנון ורחום אתה" שבנוסח 'יעלה ויבוא' הנאמר בתפילת 'שמונה עשרה'; ולא נהגו כן, משום ש'יעלה ויבוא' הוא ענין בפני עצמו, ואינו חלק מנוסח הברכה, ולכן ניתן להזכיר בו מלכות. ויש שכתב שבראש השנה לכל הדעות לא ידלג על המילה 'מלך', מפני שכל התפילות ביום זה מיוסדות על ענין מלכות שמים. [שו"ע ג, ומשנ"ב ה-ו; ביאורים ומוספים דרשו, 3]