יום ראשון ל' בניסן תשע"ט
דייר שהשתתף ב'עירוב החצרות' ומת לאחר כניסת השבת – האם העירוב בטֵל?
דייר שהשתתף ב'עירוב החצרות', ומת לאחר כניסת השבת – אם בני ביתו התגוררו עמו וממשיכים להתגורר בדירתו, השתתפותה של דירה זו בעירוב אינה בטֵלה.
ואם לא נותר איש בדירה – למרות שהשתתפותהּ בעירוב בטֵלה, אין העירוב כולו בטֵל משום כך, כיון שזו דירה ללא דיירים, שאף אם לא השתתפו עבורה בעירוב, אינה מבטלת את העירוב.
ואף אם במהלך השבת עבר יורשו של המת להתגורר בדירתו – ונמצא שכעת יש דיירים בדירה, ולא השתתפו עבורהּ בעירוב – אין זה מבטל את העירוב, מאחר והעירוב חל בכניסת השבת, וכיון שחל בכניסתהּ, הריהו מועיל לכל השבת.
ברם, אם בכניסת השבת כבר היה המת במצב של גסיסה – יש אומרים שכיון שמלכתחילה לא היתה השתתפותו בעירוב ראויה לחול לכל השבת, אין השתתפותו חלה כלל, וממילא גם כל העירוב אינו חל; ויש חולקים.
[שו"ע שעא, ד, משנ"ב טז ו־יח, שעה"צ יא, וביה"ל ד"ה שמת; וראה שם ו, ד"ה אחד]
באיזה מקרה נחשב אדם כאילו עבר דירה למרות שבפועל לא עשה זאת?
בהמשך לאמוּר: דייר שלא השתתף בעירוב החצרות, ומת בשבת – אם בני ביתו נותרו בדירתו, או שבמהלך השבת עבר יורשו להתגורר בהּ, הרי זו דירה עם דיירים שלא השתתפו עבורה בעירוב, המבטלת את כל העירוב.
ויתֵרה מזו, אם היורש מתגורר בבית אחר שבחצר זו – אזי אף אם לא עבר להתגורר בדירת הירושה, נחשב הדבר כאילו עבר להתגורר בה; מאחר והוא דר בחצר זו, והיא ראויה לשימושו. ובאופן זה, אף אם השתתף היורש בעירוב עבור דירתו, אין השתתפותו מועילה לדירה שירש בשבת.
ברם, אם לא נותר איש בדירה, והיורש אינו מתגורר בחצר זו, ולא עבר להתגורר בה – לדעת השולחן ערוך, למרות שבתחילת השבת לא חל העירוב, מחמת הדייר המת שלא השתתף בעירוב; עתה, שהדירה נותרה ללא דיירים, העירוב חל. ויש אומרים שלדעת חלק מהראשונים, כיון שבתחילת השבת לא חל העירוב, שוב אינו חל בשבת, ויתכן שהלכה כמותם; ויש אומרים שלא נחלקו ראשונים בדבר.
[שו"ע שעא, ד, משנ"ב יז, יח, יט, כא ו־כב, שעה"צ יג, וביה"ל ד"ה כל; ביאורים ומוספים דרשו, 25]
האם כל עירוב חצרות שחל בכניסת השבת מועיל למשך כל השבת?
בהמשך לאמוּר: דייר בחצר שהשתתף בעירוב חצרות ומת לפני כניסת השבת – אם בני ביתו שהתגוררו עמו ממשיכים להתגורר בדירה, השתתפותו בעירוב אינה בטֵלה; אך אם בני ביתו לא התגוררו עמו, אלא שיורשו עבר להתגורר בדירה, והוא לא השתתף בעירוב – העירוב בטֵל; שהרי זו דירה עם דיירים שלא השתתפו עבורה בעירוב.
ואף אם היורש עבר להתגורר בדירה לאחר כניסת השבת, כך שבכניסת השבת היתה הדירה ללא דיירים, (שאף אם לא השתתפו עבורה בעירוב, אינה מבטלת את העירוב) – העירוב אינו חל.
ואם כי בדרך כלל עירוב שחל בכניסת השבת מועיל לכל השבת, כנ"ל, אין כלל זה אמוּר אלא באופן שבכניסת השבת אנו מניחים שלא תהיה סיבה לביטול העירוב במהלך השבת, אך באופן שאין לנו סיבה להנחה כזו, וכגון בנדוננו שאנו יודעים מראש כי יתכן שבמהלך השבת יעבור היורש להתגורר בדירת הירושה – העירוב בטֵל בשבת למרות שחל בכניסתהּ.
אולם, כל עוד לא עבר היורש להתגורר בדירה, והדירה ריקה מדיירים – העירוב אינו בטֵל.
[שו"ע שעא, ד, משנ"ב כג-כה, שעה"צ יא, וביה"ל ד"ה והוא]