השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
איך יתכן שאדם מקדש ולא יוצא בזה יד"ח?
האם אדם יכול לברך ברכת 'המוציא' בשביל חבירו ? כיצד תקיים אלמנה את הדין של 'קידוש במקום סעודה'? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן רע"ג סעיף ד' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
כאשר אדם יצא יד"ח קידוש, או אפילו במקרה שלא יצא יד"ח קידוש, יש אופן שעושה קידוש ולא יוצא בו יד"ח, כגון שלא רוצה לסעוד במקום שבו הוא עושה קידוש, בכ"ז יכול לקדש עבור אחרים, שהרי יש כלל שבברכת המצוות יש דין 'ערבות', דהיינו, שאדם יכול להוציא את חבירו יד"ח הברכה אע"פ שהוא עצמו לא יוצא בזה יד"ח, וממילא יכול לקדש עבור אחרים, משא"כ בברכת הנהנין שאם אדם לא נהנה מהמאכל, לא יכול לברך עבור חבירו, ואם האוכל לא יודע לברך, שלא יאכל.
לא רק את עצם ברכת הקידוש אדם יכול לברך עבור חבירו, אלא גם את ברכת 'הגפן' שלכאורה היא ברכת הנהנין, יכול לברך עבור חבירו, ויותר מזה, גם את הקידוש של היום שהוא רק ברכת 'הגפן' בלי שום תוספת, יכול להוציא את חבירו יד"ח, כיוון שזו ברכת 'הגפן' של חובה, וברכת 'המוציא' של ג' סעודות השבת אין אדם יכול לברך עבור חבירו, כיוון שזה ברכת הנהנין, והחילוק בין ברכת 'המוציא' לבין ברכת 'הגפן', מבאר במשנה ברורה, שהסעודות של שבת ניתנו לעונג, ואדם שמעדיף להתענות לא חייב לאכול, ולכן עיקרה של ברכת 'המוציא' של סעודות שבת, היא ברכת הנהנין ובזה הדין הוא, שאם יצא לא מוציא, משא"כ ברכת 'הגפן' שהיא חובה, יכול להוציא את חבירו יד"ח מדין ערבות וכמו שביארנו.
אלמנה שאין מי שיעשה עבורה קידוש, אם תלך לשמוע קידוש בבית אחר ותחזור לביתה לסעוד סעודת שבת, אין הדבר נכון, כיוון שלא קיימה את הדין של 'קידוש במקום סעודה', ולכן צריכה שיבוא מישהו אחר ויקדש בביתה עבורה, ואח"כ יכול לקדש בביתו ולאכול, כיוון שהקידוש הוא בשביל האלמנה ויכול להוציאה יד"ח קידוש אע"פ שהוא לא יוצא בזה יד"ח.