האם יתכן שגר תושב חייב בשמירת שבת?

הדף היומי בהלכה י"א בניסן - סימן ש"ד סעיף ב' עד סימן ש"ה אמצע סעיף א' "ופרד וחמור וסוס"

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



 עשיית מלאכה ע"י גוי שהוא 'שכיר' אצל יהודי

מה חידש השו"ע שמותר לאדון לצוות לעבד שיעשה מלאכה לצורך מזונות עצמו, והרי מותר לעבד לעשות מלאכה לצורך עצמו? ומה הדין כשגזרה המלכות שעבד שיקבל את דת ישמעאל ,יצא לחרות, האם הוא מוגדר 'עבד' או 'שכיר'? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן ש"ד סעיף ב'  - סימן ש"ה סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

בסעיף א' מבואר, שעבד של יהודי שנמכר אליו כשהוא גוי, ולא קיבל על עצמו את המצוות הנוהגות בעבדים, וקיבל ע"ע ז' מצוות ב"ח בלבד, ואפילו לא קיבל אותם ע"ע, הדין הוא, שהוא לא מצווה בשמירת שבת, כי זה לא נכלל בז' מצוות ב"ח, ואעפ"כ אסור לאדון לצוות לעבד לעשות מלאכה בשבת, וזה נלמד מהפסוק 'ויינפש בן אמתך והגר'.

בסעיף ב' מבואר, שמותר לאדון לצוות לעבד שיעשה מלאכה בשבת עבור העבד לצורך מזונות העבד, ורק בתנאי שמצווה לו את זה מבעוד יום ושיעשה זאת בצנעה, וקשה, הרי מותר לעבד לעשות מלאכה בשבת לצורך עצמו? מבאר 'ערוך  השולחן' שהחידוש בזה הוא, שהייתי חושב שהוא עושה זאת על דעת רבו ויש בזה איסור, שהרי אסור לאדון לצוות לו שיעשה מלאכה לצורך רבו, קמ"ל שזה מותר, ומדברי המשנה ברורה נראה, שהחידוש בזה הוא, שאע"פ שעושה את המלאכה בבית היהודי, בכ"ז מותר.

אמנם אסור ליהודי לצוות לעבד שיעשה מלאכה בשבת גם אם העבד לא קיבל ע"ע את מצוות העבדים, וגם אם קיבל ע"ע ז' מצוות ב"ח וגם את זה הוא לא קיבל ע"ע, זה הכל בעבד, אבל 'שכיר', דהיינו, גוי שנשכר ליהודי, אע"פ ששכירות זו היא לעולם, מותר מדאורייתא לבקש ממנו שיעשה מלאכה. (מדרבנן אסור כי אמירה לעכו"ם שבות, אא"כ מדובר בחולה שאין בו סכנה)

המשנה ברורה מביא נידון, באופן שיש גזירה מהמלכות שכל עבד שיקבל ע"ע את דת הישמעאלים, יוצא לחירות, איך מגדירים כזה עבד, האם כעבד, או כשכיר, שהרי הוא יכול להשתחרר באופן כזה, ואולי הוא לא מוגדר כעבד ואין איסור מדאורייתא לצוות לו לעשות מלאכה, ועוד נידון מביא, באופן שגזרה המלכות שרק מי שהוא בדת הגויים, יכול לקנות עבד ואמה, האם כשגוי נקנה לו בעבדות יש לו דין שכיר עולם' או דין של 'עבד'.

כתוב בתורה 'למען ינוח שורך וחמורך', יש חיוב שהבהמה לא תעשה מלאכה בשבת, ולכן אסור לבהמה ללכת עם משא בשבת לרה"ר, או ללכת ד' אמות ברה"ר, אא"כ המשא מיועד שמירת הבהמה, שאז זה כתכשיט, וכשם שליהודי מותר לצאת במלבוש בשבת, כך לבהמה מותר, וזה המלבוש שלה, אבל דברים שהם שמירה יתירה, זה כבר משא ואסור.   

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים